טיפול בפסיכודרמה – מהפסיכודרמה אל סכמה תרפיה ו-AEDP

אני מטפל בקליניקה פרטית בתל אביב, והעבודה שלי כיום מבוססת בעיקר על שילוב בין סכמה תרפיה ו-AEDP, לצד כלים ועקרונות מגישות חווייתיות נוספות. אבל הדרך שלי כמטפל התחילה בפסיכודרמה, והיא ממשיכה להשפיע במידה רבה על האופן שבו אני חושב על טיפול ועל מה שמתרחש בחדר הטיפולים.

ההכשרה שלי בפסיכודרמה לימדה אותי כבר בתחילת דרכי המקצועית שטיפול אינו חייב להתרחש רק באמצעות דיבור על החיים שלנו. אפשר גם לפגוש בתוך חדר הטיפול משהו מן החוויה עצמה: להרגיש, לדמיין, לדבר עם דמות משמעותית שאינה נמצאת בחדר, לפגוש חלקים שונים בתוכנו, לחזור לרגע מן העבר, לתת מילים למה שלא יכולנו לומר אז, ולפעמים גם לנסות תגובה חדשה.

עם השנים המשכתי להתפתח מקצועית והגעתי לטיפול בסכמה תרפיה ולטיפול AEDP . מצאתי בשתי הגישות האלו המשך טבעי לחלקים בפסיכודרמה שהיו משמעותיים עבורי במיוחד: העבודה החווייתית, החיבור לרגש, השימוש בדמיון, ההתייחסות לקשר הטיפולי והאפשרות ליצור בטיפול חוויה חדשה ולא להסתפק רק בהבנה אינטלקטואלית של מה שקרה לנו.

מהפסיכודרמה אל AEDP וסכמה תרפיה

בפסיכודרמה למדתי להקשיב לא רק לסיפור שהאדם מספר, אלא גם למה שמתרחש בו בזמן שהוא מספר אותו.

מה הוא מרגיש עכשיו? מה קורה בגוף? איזו דמות מן העבר נעשית פתאום נוכחת? איזה קול פנימי מדבר אליו? מה הוא היה רוצה לומר ולא יכול היה לומר אז? ומה היה זקוק לקבל באותו רגע?

השאלות האלו נמצאות גם בלב העבודה שלי כיום.

בסכמה תרפיה אנחנו מנסים לזהות כיצד חוויות מוקדמות וצרכים רגשיים שלא קיבלו מענה מספק ממשיכים להתקיים בתוך דפוסים, "סכמות" ומצבים רגשיים בהווה. לצד ההבנה אנחנו משתמשים בכלים חווייתיים כמו עבודה בדמיון ועבודת כיסאות כדי לפגוש את החלקים האלה באופן ישיר יותר ולאפשר תגובה חדשה.

ב-AEDP העבודה מכוונת במידה רבה אל הרגש ואל מה שמתרחש בתוך הקשר הטיפולי ברגע הנוכחי. במקום שהאדם יישאר לבדו מול רגשות שהיו בעבר קשים מדי, אנחנו מנסים לפגוש אותם יחד. אחד הרעיונות המרכזיים ב-AEDP הוא undoing aloneness – האפשרות שלא להיות לבד עם החוויה הרגשית. מתוך קשר בטוח מספיק ניתן להתקרב בהדרגה לרגשות, לעבד אותם ולגלות גם כוחות, יכולת לפעול וחלקים בעצמי שלא תמיד היו נגישים קודם לכן.

עבורי, החיבור בין הגישות האלה הוא טבעי. הפסיכודרמה נתנה לי כבר בתחילת דרכי שפה של פעולה, דמיון, יצירתיות ומפגש ישיר עם החוויה. סכמה תרפיה הוסיפה מסגרת מפורטת להבנת הדפוסים והצרכים הרגשיים שמאחוריהם, ו-AEDP העמיקה עבורי את העבודה עם רגשות, התקשרות והקשר שנוצר בין המטפל למטופל.

מה מאפשרת הפסיכודרמה בטיפול פרטני?

פסיכודרמה מזוהה בדרך כלל עם טיפול קבוצתי, ובצדק: יעקב לוי מורנו, מייסד הפסיכודרמה, פיתח אותה במקורה כשיטת טיפול קבוצתית. עם השנים פותחו דרכים להשתמש בחשיבה ובטכניקות הפסיכודרמטיות גם בטיפול פרטני.

כאשר משתמשים בפסיכודרמה במפגש של אחד על אחד, אין צורך בקבוצה או בבמה. חדר הטיפול עצמו יכול להפוך למרחב שבו אפשר לפגוש באופן חווייתי מערכות יחסים, זיכרונות, קונפליקטים וחלקים שונים בעצמנו.

למשל, אדם יכול לשבת מול כיסא ריק ולדמיין עליו אדם משמעותי בחייו ולומר דברים שמעולם לא הצליח לומר לו. אפשר לעבור לכיסא השני ולנסות לחוות את נקודת המבט האחרת. אפשר ליצור דיאלוג בין החלק הביקורתי בתוכנו לבין חלק פגיע יותר. אפשר לחזור בדמיון לרגע מן הילדות ולבדוק מה הילד שהיה שם הרגיש, ממה פחד ומה היה זקוק לקבל ממבוגר שהיה לצדו.

המטרה איננה "לשחק תפקיד" במובן התיאטרלי. המשחק והדמיון הם אמצעים המאפשרים להתקרב לחוויה רגשית באופן שלא תמיד מתאפשר באמצעות שיחה בלבד.

לעיתים אנחנו מבינים היטב מדוע אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים, ובכל זאת ממשיכים לחזור לאותו דפוס. אנחנו יודעים שאנחנו ביקורתיים מדי כלפי עצמנו, יודעים שמערכת יחסים מסוימת אינה טובה לנו, או מבינים שהתגובה שלנו בהווה קשורה לחוויות מן העבר – אבל הידיעה לבדה אינה בהכרח משנה את החוויה.

כאן נמצא בעיניי אחד החיבורים החשובים בין פסיכודרמה, סכמה תרפיה ו-AEDP: שלושתן, בדרכים שונות, מאפשרות לעבור מן השאלה "מה אני מבין על עצמי?" אל השאלה "מה אני יכול לחוות אחרת?"

אז מהי בעצם פסיכודרמה?

כתבתי את הטקסט המקורי על פסיכודרמה לפני שנים, כאשר הפסיכודרמה הייתה מרכז העשייה המקצועית שלי. מאז הדרך המקצועית שלי התפתחה, אבל חלק גדול ממה שמשך אותי אז אל הפסיכודרמה ממשיך ללוות אותי גם היום.

המטרה של המאמר הזה אינה לתת הגדרה אקדמית או "מילונית" לפסיכודרמה. הגדרות כאלה אפשר למצוא בספרות המקצועית ובאתרי האיגודים המקצועיים. אני רוצה לנסות להסביר בשפה פשוטה יותר מה קורה בטיפול בפסיכודרמה, למי הוא יכול להתאים ומה הופך אותו לשונה מטיפול המבוסס בעיקר על שיחה.

למי מתאים טיפול בפסיכודרמה?

פסיכודרמה יכולה להתקיים במסגרת קבוצתית וגם בטיפול פרטני.

התיאוריה והפרקטיקה המקוריות של הפסיכודרמה פותחו על ידי הפסיכיאטר יעקב לוי מורנו במסגרת קבוצתית. עם השנים התפתחו התאמות המאפשרות להשתמש בחלק גדול מן החשיבה והכלים הפסיכודרמטיים גם במפגש של מטפל ומטופל.

מטפלים בפסיכודרמה עובדים עם ילדים, בני נוער ומבוגרים ובמגוון רחב של מצבים וקשיים נפשיים.

אחד הדברים המייחדים את הפסיכודרמה הוא שאין צורך להגיע לטיפול עם יכולת משחק או עם ניסיון בתיאטרון. הפסיכודרמה משתמשת בפעולה ובדמיון ככלים טיפוליים; היא אינה שיעור במשחק ואינה דורשת מהמטופל להיות "שחקן".

מה עושים בפסיכודרמה?

לפעמים פשוט מדברים.

אבל כאשר הדבר מתאים למטופל ולתהליך, אפשר לעבור מן הדיבור אל החוויה.

אפשר להשתמש בכיסאות, בדמיון, בחילופי תפקידים, בעבודה עם דמויות משמעותיות או בייצוג של חלקים שונים בתוך האדם.

אדם יכול, לדוגמה, לדבר על מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו. בשיחה רגילה אפשר לנסות להבין את היחסים, את ההיסטוריה ואת הרגשות שהם מעוררים בו. בפסיכודרמה אפשר בשלב מסוים להזמין אותו לדמיין שאביו יושב על הכיסא שמולו ולראות מה הוא רוצה לומר לו.

לפעמים ברגע הזה מתגלה משהו שלא הופיע קודם.

הוא אולי יודע כבר שנים שהוא כועס על אביו, אבל כאשר הוא פונה אליו ישירות הוא מגלה שמתחת לכעס נמצא כאב. או געגוע. או צורך שמעולם לא קיבל מילים.

המעבר מדיבור על החוויה למפגש עם החוויה הוא בעיניי אחד הדברים המשמעותיים ביותר בפסיכודרמה.

פסיכודרמה ועבודה בדמיון

אחד הדברים שאהבתי בפסיכודרמה מראשית דרכי היה המקום שהיא נותנת לדמיון.

דמיון אינו רק בריחה מן המציאות. בטיפול הוא יכול להפוך לדרך להגיע אל חלקים של החוויה שאינם זמינים לנו באמצעות חשיבה בלבד.

אנחנו יכולים לחזור אל זיכרון, לפגוש את עצמנו בגיל אחר, לדמיין שיחה שמעולם לא התקיימה, לתת ביטוי למשהו שלא יכולנו לומר, או לבדוק כיצד היינו רוצים לפעול אחרת בעתיד.

אי אפשר לשנות את מה שקרה בעבר. אבל אפשר לעבד את האופן שבו החוויה ממשיכה להתקיים בתוכנו בהווה.

זהו גם אחד המקומות שבהם אני מוצא היום חיבור עמוק בין פסיכודרמה לבין העבודה החווייתית בסכמה תרפיה וב-AEDP.

פסיכודרמה וטיפול קבוצתי

לקבוצה יש מקום מיוחד בפסיכודרמה.

בקבוצה טיפולית אנשים אחרים אינם רק צופים. הם יכולים להשתתף בעבודה, לייצג דמויות, לתת קול לחלקים שונים של החוויה ולהציע למשתתף אפשרות לראות את עצמו ואת מערכות היחסים שלו מזוויות חדשות.

אבל מעבר לטכניקות, עצם המפגש עם אנשים אחרים משמעותי.

אנשים רבים מגיעים לטיפול עם תחושה שמשהו בהם חריג או שאיש אינו באמת יכול להבין את מה שהם עוברים. בקבוצה מתרחשת לעיתים חוויה הפוכה: אדם מספר משהו שהיה בטוח שהוא רק שלו ומגלה שמישהו אחר מכיר היטב תחושה דומה.

יש כוח גדול ברגע כזה.

כמה זמן נמשך טיפול בפסיכודרמה?

אין לכך תשובה אחת.

קיימות קבוצות קצרות מועד המתקיימות סביב נושא מסוים למשך מספר מוגדר של מפגשים, קבוצות שנתיות וקבוצות מתמשכות שאין להן מועד סיום קבוע.

גם בטיפול פרטני משך הטיפול משתנה בהתאם לסיבות שבגללן האדם הגיע לטיפול, למטרות שלו ולתהליך שנוצר.

לא נכון בעיניי להגדיר מראש משך אחיד לטיפול נפשי. יש אנשים שמגיעים סביב משבר או נושא ממוקד, ואחרים מבקשים לעשות תהליך עמוק יותר של שינוי בדפוסים, במערכות יחסים ובאופן שבו הם חווים את עצמם.

היכן עובדים מטפלים בפסיכודרמה?

מטפלים בפסיכודרמה עובדים במסגרות רבות של בריאות הנפש, חינוך ושיקום: בתי חולים, מסגרות פסיכיאטריות, מוסדות שיקום, בתי ספר, חינוך מיוחד, מסגרות קהילתיות וקליניקות פרטיות.

במהלך ההכשרה והעבודה שלי טיפלתי גם במסגרות ציבוריות, ובהן המרכז לבריאות הנפש גהה והמרכז הרפואי שיבא בתל השומר.

במסגרת פרטית ניתן למצוא הן קבוצות פסיכודרמה והן טיפולים פרטניים המשלבים חשיבה וכלים מעולם הפסיכודרמה.

מהי ההכשרה של מטפל בפסיכודרמה?

בישראל פסיכודרמה נלמדת במסגרת לימודים אקדמיים בטיפול באמצעות אמנויות. ההכשרה כוללת לימודים תיאורטיים לצד הכשרה קלינית מעשית משמעותית והדרכה מקצועית.

במהלך ההכשרה מטפלים עובדים במסגרות טיפוליות וציבוריות וצוברים ניסיון קליני תחת הדרכה.

כאשר מחפשים מטפל, כדאי כמובן לא להסתפק בשם השיטה שבה הוא משתמש. חשוב לבדוק את ההכשרה המקצועית שלו, את הניסיון הקליני שלו ואת מידת ההתאמה שלו לקושי שבגללו פונים לטיפול.

אבל בסופו של דבר יש גם דבר נוסף שקשה למדוד באמצעות תארים והסמכות: המפגש עם המטפל עצמו והאפשרות להרגיש שניתן בהדרגה ליצור איתו קשר שיש בו מספיק ביטחון, סקרנות ויכולת להיות יחד גם במקומות שקשה לפגוש לבד.

ומה אני אוהב בפסיכודרמה?

כשכתבתי בעבר על פסיכודרמה כתבתי שאני אוהב אותה משום שהיא נעזרת בדמיון ובכוחות החבויים של האדם שמגיע לטיפול.

אני עדיין חושב כך.

הפסיכודרמה מרחיבה את האפשרויות בחדר הטיפול. היא נותנת מקום לרגשות כואבים, אבל אינה רואה את האדם רק דרך הכאב או הקושי שלו. יש בה מקום גם ליצירתיות, לספונטניות, למשחק, לכוחות וליכולת שלנו לדמיין אפשרות אחרת.

אפשר לעבוד באמצעותה עם אירועים קונקרטיים מאוד מחיי היומיום, עם מערכות יחסים, עם זיכרונות ועם קונפליקטים פנימיים. ואפשר גם להשתמש במרחב הטיפולי כדי להתנסות במשהו חדש לפני שאנחנו מנסים לעשות אותו בעולם שמחוץ לחדר.

אולי זו הסיבה שהפסיכודרמה נשארה חלק מהזהות הטיפולית שלי גם כשהמשכתי ללמוד ולהעמיק בגישות אחרות.

כיום אני עובד בעיקר באמצעות סכמה תרפיה ו-AEDP, אבל כאשר אני מזמין מטופל לעצור לרגע את הסיפור ולבדוק מה הוא מרגיש; כאשר אנחנו עובדים עם כיסאות; כאשר אנחנו חוזרים בדמיון אל הילד שהיה פעם; כאשר אנחנו פוגשים קול ביקורתי או חלק פגיע; וכאשר אנחנו מנסים לא רק להבין את הדפוס אלא ליצור בתוך המפגש אפשרות חדשה – אני יכול לזהות שם גם את השורשים הפסיכודרמטיים שלי.

מבחינתי אין כאן מעבר משיטה אחת לאחרת במובן של החלפת גישה ישנה בחדשה. יש כאן התפתחות.

הפסיכודרמה לימדה אותי שהעבר יכול להפוך לרגע חי בתוך החדר, שהגוף והרגש יודעים דברים שהמחשבה עדיין אינה יודעת לנסח, ושלעיתים שינוי מתחיל כאשר אנחנו מפסיקים רק לדבר על מה שהיה ומעזים לפגוש אותו.

סכמה תרפיה ו-AEDP נתנו לי דרכים נוספות להבין את המפגש הזה ולהעמיק אותו.

והחיבור ביניהן מאפשר לי כיום טיפול פרטני שהוא מצד אחד מובנה ומבוסס על הבנה של דפוסים, צרכים והתקשרות, ומצד שני נשאר חי, רגשי וחווייתי – טיפול שלא עוסק רק בשאלה מדוע אני כפי שאני, אלא גם בשאלה החשובה לא פחות:

האם אני יכול, בתוך קשר בטוח ויחד עם אדם אחר, להתחיל לחוות את עצמי ואת חיי באופן שונה?