מאסלו -פטיש

ישנן פעמים בחיים שבהם נרגיש תקועים, שוב אנחנו מוצאים את עצמנו מול סיטואציות שבהן ההתנהגויות שלנו והפעולות שלנו לא מביאות את התוצאה הרצויה. לפעמים אלו הפעולות שלנו והמחשבות שלנו שגורמות לדברים להיות אפילו גרועים יותר. שחזור של לולאה אינסופית ואנחנו מוצאים את עצמנו כשחקנים בדרמה שנכתבה בשבילנו ללא יכולת לשנות את התפקיד שנגזר עלינו למלא. זה יכול להיות קשור ליחסים לא בריאים, לאי סיפוק בעבודה , לזוגיות, לילדים. תקיעות. מה שניסינו לא עובד ואנחנו תקועים לא רק בפעולות אלא גם בדפוסי החשיבה שהביאו אותנו לאן שהביאו מבלי שנבין מדוע דברים לא משתנים. אברהם מאסלו שהיה פסיכולוג אמריקאי הגדיר זאת באופן נפלא במשפט קצר וקולע. מורנו, הוגה הפסיכודרמה הגדיר את הפעולה ההפוכה כ"ספונטאניות" שהיא היכולת להגיב ולפעול באופן חדש לסיטואציה מוכרת.

נחזור לרגע לפטיש, הפטיש הזה מיוצג ע"י ההרגלים שלנו והאופן שבו אנחנו רואים את הדברים בהווה. בעצם, ככל שאנחנו מתפתחים ומתבגרים ומעשירים את עצמנו אנחנו צוברים סט של יכולות . רגשיות, נפשיות ומחשבתיות. סביב יכולות אלו נוצרים והתנהגויות ודפוסי חשיבה אוטומטיים שמקלים עלינו לעשות את הדברים.

כל מי שלומד נהיגה ברכב (או אופניים) לומד סט של פעולות כמו ללחוץ על דוושת המצמד בזמן החלפת ההילוך) בהתחלה אנחנו חושבים לפני כל פעולה. זה קשה, לא ברור אפילו מעורר חרדה אבל אח"כ לאט לאט פעולות אלו מוטמעות בתוכנו והנה אנחנו מוצאים את עצמנו נוהגים ממקום למקום בלי לחשוב על עשרות הפעולות שנעשות באופן אוטומטי והמאפשרות לנו להגיע מנקודה אחת לשנייה תוך כדי שמיעת מוזיקה ומחשבה על הסידורים בעבודה או בבית. עדיין נשים לב לאור האדום.

על פניו, היכולת לחשיבה אוטומטית נשמעת נפלא.

פעולה מורכבת ומסוכנת כמו נהיגה הופכת ליכולת נרכשת שאחרי שנוצרה אין צורך להשקיע משאבים נוספים בה. יכולת זאת של אוטומטיות נוצרת במצבים רבים בחיינו. חלקם ברורים לנו כמו נהיגה וחלקם אינם ברורים ואינם נגישים לנו כמו התנהגותנו בתוך קשר עם האחר , בסיטואציות חברתיות ובמחשבות אוטומטיות שיש לנו לגבי עצמנו.

הנטיה שלנו "לקצר תהליכי חשיבה" יוצרת מסגרות חשיבה והרגשה כבר מהרגע שנולדנו סביב סיטואציות רבות ושונות. אלו מסגרות של חשיבה ושל התנהגות שהופכים להיות מקובעים בנו. כמו בנהיגה לעיתים זה מועיל לנו אנחנו יודעים להסתדר במצבים מסוימים באופן מיידי ולהרגיש טוב בסיטואציות מסוימות. במצבים אחרים ההתנהגות האוטומטית שלנו לא מתאימה ומובילה אותנו לקבעון ולהתנהגות שפוגעת בנו. ובעצם במקרים רבים אותו קיצור תהליכים ימנע מאיתנו לראות סיטואציות בהווה כפי שהן ולהגיב אליהן באופן מותאם.

מתי החשיבה וההתנהגות האוטומטית פוגעת בנו?

כאשר החשיבה שלנו מקובעת נוצרות "הטיות חשיבה" בשפת הטיפול הקוגניטיבי. בעצם אנחנו חווים את העולם או הסיטואציות בו באופן שאינו קשור למציאת החיצונית. אנו נראה אירוע דרך ה"משקפיים" של הטיות החשיבה שנוצרו כתוצאה מהניסיון מוקדם שהביע בנו את החשיבה האוטומטית. הטייה זו תגרום לרגש שאיננו מותאם וממנו תוצר פעולה שאיננה מותאמת.

מקרה להמחשה:

אבי הולך למסעדה וקובע עם ידידה שלא מזמן הכיר בשם אנה. הוא קבע בפתח המסעדה ואנה לא מגיעה , עוברות 10-15 דקות ואבי מנסה להתקשר ללא מענה. ככל שהולך וחולף הזמן אבי מתחיל לכעוס "אנה הזאת, כל כך מזלזלת בקשר בינינו, רק הכרנו וכבר היא לא מתחשבת . בסתר ליבי ידעתי שאני לא חשוב לה והנה היא מוכיחה זאת". ככל שחולפות הדקות כעסו גובר והולך. הוא הולך הביתה בזעם, בערב אנה מתקשרת אבל אבי לא עונה. למעשה, הוא כל כך נעלב שלא יענה לה יותר אף פעם.

במציאות, אנה נתקעה עם רכבה בדרך למסעדה ושכחה את הטלפון בבית. היא רצתה להתקשר איך שהגיע הביתה ולהתנצל על האיחור והרגישה רע מאוד עם מה שקרה. מאחר והגבתי כפי שהגבתי הקשר ביננו שיכל להיות נהדר נקטע .

לכאורה, אי הבנה. אולם אם נעמיק לתוך אירועי מסוג זה. נבין שלאבי דפוסי חשיבה מסויימים שגורמים לו לפרש אירועים מסוג זה בצורה אוטומטית המובילה ל"חוסר ספונטאניות" בשפת הפסיכודרמה. בטיפול יגלה אבי כי תחושת הזלזול והדחיה שהאמין בה קשורה לזמן ומקום אחרים בהם הרגיש בסיטואציות אחרות לא מובן ודחוי. תובנה זו מאפשרת התבוננות על אירועים מסוג זה במבט חדש. לא עוד חזרה לדפוסי התנהגות אוטומטיים אלא אפשרות להתנהגות חדשה מול מציאות חדשה. מציאות שמתקיימת בפועל בהווה.

הרחבה נוספת על תפקידים ועל הקושי בשינוי.

ספונטאניות בפסיכודרמה מתייחסת לצורך בהתנהלות לא "אוטומטית"

בטיפול בפסיכודרמה נשאף להרחיב את ממדי הספונטאניות בחיינו נעזרים במטפל ובשאר חברי הקבוצה. בטיפול פרטני (מטופל ומטפל בלבד) יעשה שימוש בטכניקות שונות בפסיכודרמה כדי להרחיב את האופן שבו המטופל תופס ומגיב לדברים. בטיפול קבוצתי לחברי הקבוצה האחרים תפקידים פעילים המאפשרים מגוון של התנסויות, תחושות ונקודות מבט המאפשרות להתבונן על דפוסי החשיבה והקבעון ולהתאמן על שינוי של התפיסות הרגשות והפעולות בעולם ובכך להתנהל "באופן ספונטאני" בעולם.

כתיבת תגובה