אני מטפל בפסיכודרמה במבוגרים באזור תל-אביב. לטיפול בפסיכודרמה מגיעים פעמים רבות אנשים עם צורך עמוק לעשות שינוי בחייהם כשהם מוצאים את עצמם פעמים רבות תקועים מבלי יכולת לשנות את חייהם בתחומים מרכזיים כגון שינוי ביחסים בין-אישיים, שינוי בעולם המקצועי והקריירה ומציאת משמעות והנאה בהווה.
על הרצון בשינוי
עד כמה הרצון לשינוי הינו משמעותי בחוויה האישית ? מספיק לבחון את תעשיית ספרי העזרה העצמית. זוהי תעשייה עצומה. בכל שנה נמכרים בארה"ב ספרי "עזרה עצמית" ב 10 מיליארד דולר (נכון ל 2016 הצפי ל 2022 הוא 14 מליארד דולר – גידול של 40%) .נראה שכל יום יוצא ספר חדש. איך להיות מאושר, איך להשתמש בעקרונות הפסיכולוגיה החיובית לשיפור החיים, איך לצאת מחרדה, איך להשיג חברים, איך למצוא עבודה שאוהבים ועוד נושאים רבים וטובים.
חלק מספרי העזרה העצמית כתובים ע"י בעלי מקצוע מוסמכים וחלקם ע"י גורואים לעת מצוא. אולם בכל שנה שוק זה הולך וגדל ומצביע על הצורך העמוק בשינוי. שינוי זה, לפחות בשלב הראשון נעשה באמצעות הפניה לספרים מתוך כוונה למצוא מידע ו/או להחשף עצות בנושאים מסוימים או במטרה אמצעות לעשות שינוי מהותי ועמוק.אולם ספרים אלו מוגבלים באופיים ופעמים רבות אינם נותנים מענה עמוק לצורך בשינוי, קוראים אותם אבל אח"כ שוכחים וממשיכים הלאה באותם ההרגלים.
שינוי מהותי לאורך זמן הוא קשה לביצוע ונדיר בחיי היומיום למרות נחיצותו. מדוע ?
בעצם, מדוע לא לקרוא את כל העצות הנפלאות בספרים או בסדנאות ליישם אותם ולשנות את ההתנהגות באופן מיידי ? מדוע לא אשפר מייד את היחסים עם הקרובים אליי? מדוע לא להתקבל לעבודת חלומותי הרי אני יודע מה היא? מדוע לא להפסיק לצעוק על בני כאשר התנהגותו מרתיחה אותי? הרי כל אחת מפעולות אלו אפשרית לביצוע, כביכול בקלות. השינוי ברור ומובן מאליו ועדיין אין יכולת לבצע אותו בפועל.
הנה מספר סיבות עיקריות המונעות שינוי מהותי לאורך זמן:
פחד
אחת הסיבות המרכזיות שמונעות שינוי הינה הפחד מהלא ידוע. שינוי זה לצאת מהמוכר והקיים וללכת למקומות לא ידועים שיש בהם "סכנה".
"כן אני מאוד רוצה להיות מורה אבל כבר אני די מצליח בעבודה הנוכחית שלי ואני צריך להתחיל מחדש ומה יהיה אם לא אמצא עבודה ?"
" כן אני לא ממש מאוהב אבל כל כך נוח לי איתה היא אוהבת את הספרים שאני אוהב ואנחנו אוהבים לאכול ארוחת בוקר ביחד, אם נפרד אולי לא אמצא מישהי?"
"כן אני רוצה לעבור למקום חדש , יותר רגוע אבל אז אגור רחוק מהעבודה ומהחברים"
" אני רוצה שהבן שלי יפסיק להיות כל היום על מסכים אבל פוחדת שבלעדיהם לא יהיה לו מה לעשות ואני עסוקה כל היום בעבודה"
מפשטים אלו מדגימים כי הרצון לשינוי מביא איתו פחד מהלא מוכר וכתוצאה מכך לאי-שינוי. אז נכון שעצה שקראתי בספר או שמעתי מחבר נראית לי הגיונית עדיין אצטרך להתגבר על הפחד כד ליישם אותה. וההתגברות איננה פשוטה כלל וכלל.
הרגלים
אנחנו רגילים לעשות דברים בצורה מסוימת. למעשה אם נחשוב על כל פעולה שאנחנו עושים במהלך היום, מדוע אנחנו עושים אותה והאם יש לה הצדקה לא נוכל לצאת מזה. הרגלים הם הטייס האוטומטי שלנו מקנים לנו ביטחון בקיים ואפשרות להתנהל בעולם בלי לחשוב יותר מדי. למעשה, הרגלים רבים מושרשים כבר בשלבים כל כך מוקדמים חיינו עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכך שהם הרגלים ושניתן לשנות אותם.
תחושות פיזיות
יש דברים שעושים לנו (לפחות בטווח הקצר) תחושות פיזיות נעימות. עוגת קצפת, אהבה חדשה, בונוס בעבודה. ויש דברים שעושים לנו תחושות גופניות רעות : צמרמורת, זיעה קרה, כאבי בטן. הרבה פעמים השינוי כתוצאה מהפחד מהלא ידוע ומהחשש מביא איתו תחושות שליליות שנרצה להימנע מהם. הרבה פעמים לא נרצה לעשות שינוי בגלל שיש דברים נעימים שלא נרצה לוותר עליהם גם אם בטווח הארוך הם אינם מתאימים לנו.
הסביבה החברתית
השינויים שאנו עושים מקבלים פעמים רבות פידבק מהסביבה. שינוי בסטטוס מקצועי, חברתי או זוגי יכול להשפיע על האנשים שמקיפים אותי. האם הסביבה תקבל אותי לאחר השינוי? "האם הורי יקבלו אותי כפי שאני ?" האם בת זוגי שתחתנה איתי כשהייתי איש עסקים מצליח תקבל אותי כמדריך טיולים ?" "האם חבריי ישארו כאלו גם לאחר שאתגרש? ומה עם החברים שלנו כזוג?" שינוי אם כן משפיע גם על הסביבה החברתית ומאיים על כך שתראה אותי באופן שונה או יכול לגרום לניתוק קשרים.
תפיסה עצמית.
הפסיכודרמה שהיא תיאוריה המבוססת על התפקידים מתייחסת להיווצרות התפקיד כחלק מגיבוש העצמי. למעשה מרגע הלידה אנחנו מקבלים על עצמנו תפקידים באופן מודע ובאופן לא מודע. את התפקידים אנו מקבלים מההורים ומהסביבה ואח"כ כשאנו מתבגרים וגדלים אנו יוצרים לעצמנו תפקידים בהתאם לאנשים ,לדברים ולסיטואציות שאנחנו באינטראקציה איתם. אם כך מה הבעיה? הרבה פעמים תפקידים ניתנו לנו ע"י אנשים הקרובים אלינו או ע"י הסביבה האופן שאיננו מתאים לנו. דונלד ויניקוט מגדיר זאת כ"עצמי אמיתי לעומת עצמי כוזב" .
התפקיד.
הצורך לקבל פידבק חיובי העולם סביבנו גורם לכך שאנחנו משנים את התנהגותנו ואת תפיסתנו לגבי "מה חשוב" הרבה פעמים באופן שהוא מחובר יותר לסביבה מאשר לנו. התפקידים אם כך "ממסגרים" את ההתנהגות שלנו בהתאם למה שנראה "נכון" ושינוי בתפקיד דורש שינוי בתפיסה העצמית .
לפעמים האופן שבו אנו רואים את התפקיד חוסם אותנו באופן כמעט פרדוקסלי לעשות שינוי וגורם לחוסר סיפוק בתפקיד שאנו רוצים לשנות. למשל:
תפקיד האם
ההגדרה העצמית : "אמא טובה היא כזו שמגיעה הביתה להכין צהריים לילדים"
התחושה הפנימית : "אני מאוד רוצה להיות עורכת דין שעוזרת לחלשים"
המעצור : "בגלל שאני רוצה להיות אמא טובה לא אוכל לקדם את עצמי ב-10 השנים הבאות עד שהילדים לא יהיו עצמאיים."
התוצאה : "אני מתוסכלת כאמא משום שאיני מוצאת סיפוק בזה"
תפקיד האב
ההגדרה העצמית : "חשוב לי שבני יהיה חזק ויוכל להתמודד עם קשיים"
התחושה הפנימית : "הוא נפל על הרצפה מהאופניים ועכשיו הוא בוכה, אולי ארוץ לעזור לו לקום"
המעצור : "אם ארים אותו כשהוא בוכה מהרצפה אחרי שנפל הוא לא ילמד להיות חזק"
התוצאה : "הבן שלי הרים את עצמו מהרצפה אבל עכשיו כשקשה לו הוא פונה רק לאמא ולא משתף אותי במה שעובר עליו"
אלו הן דוגמאות בסיסיות כמובן וניתן להרחיב את ההדגמה לתפקידים רבים ומגוונים. לכל אדם תפקידים רבים בעבודה, במשפחה, עם הילדים, בעבודה, עם חברים ועוד . תפיסת התפקיד מאפשר לארגן את ההתנהגות ומצד שני היא גורמת לנוקשות המונעת שינוי.
כיצד ניתן להיעזר בטיפול בפסיכודרמה כדי לעשות שינוי ?
הטיפול בפסיכודרמה אם כך מאפשר לאדם לחקור ולהבין בסיבות המעכבות אותו לעשות שינויים שתורמים להתפתחות האישית. טיפול בפסיכודרמה בוחן את האדם דרך התפקידים שנתן לעצמו ומאפשר למי שנמצא בטיפול בפסיכודרמה לבחון את הפחדים, ההרגלים, התפיסות העצמיות והיחס של עצמו והסביבה לתפקידים שהוא ממלא.
באמצעות הטיפול בפסיכודרמה מתאפשר לאדם ל"פרק" את התפקיד לחלקיקים המרכיבים אותו. התחושות הגופניות, הפחדים , התפיסות, הקולות הפנימיים וגם הקולות מהסביבה. לבחון אותם ואז לעשות עבודה שמאפשרת שינוי באמצעות החיבור בין התחושות הגופניות, התפיסות והרגשות. "להרכיב" את התפקיד מחדש באופן שמותאם לצרכים האותנטיים של האדם.
שינוי מהותי דורש ליווי תומך
מטרת הליווי היא לבחון מה צריך לשנות, מהם החסמים המונעים את השינוי, מה ניתן לשנות ומה לא, וליווי האדם בתהליך השינוי עד להפנמה המיוחלת כך שאיננו נשאר לבד עם עצמו בתהליך שהינו מורכב וקשה.
מדוע שינוי מהותי נעשה באמצעות החיבור בין הגוף לנפש ?
אנחנו לא רק נפש ולא רק גוף אלא שילוב של שני הדברים. למעשה חלק מהותי מאוד בהתפתחותנו נעשה כאשר לא הייתה לנו שפה או מחשבה לגביהם,בתקופת הילדות הינקות לפני התפתחות השפה. זוהי תקופה שבה התפקידים בעיקר "הורגשו" באופן פיזי עדיין ללא היכולת להבין מה קורה. ישנם שינויים שמתאפשרים גם כתוצאה מחיבור למקומות האלו.
מורנו ממציא הפסיכודרמה (ביוונית :פסיכו= נפש, דרמה = פעולה) תכנן אותה כך שתהיה קרובה לחייהם האמיתיים של המטופלים – למעשה בטיפול בפסיכודרמה לא נשב על כורסא ונדבר עם המטפל על מה שחשבנו או על מה שמטריד אותנו אלא נפעל את הרגשות שלנו על הבמה הן באמצעות משחק והן באמצעות תנועה או פעולה. השילוב בין הפעולה והתנועה לבין הרגשות שלנו הוא שילוב שמאפשר לנו להתחבר לרגשות שלנו באופן מדויק יותר גם באמצעות פעולה ובאמצעות התחושות בגוף.
כמטפל בפסיכודרמה אני מוצא שהטיפול בפסיכודרמה פעמים רבות משלב באמצעות שפת הפעולה בין טכניקות מעולם ה CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) המכוונות מטרה התנהגותית . לבין טיפול דינאמי(טיפול פסיכולוגי) המתמקד במניעים הנסתרים ובקונפליקטים הפנימיים הלא מודעים המונעים שינו. מטרתי כמטפל בפסיכודרמה לכוון את הטיפול באופן כה המשלב בין שני עולמות אלו המשפיעים אחד על השני וזאת כדי ליצור תהליך המוביל לשינוי חיובי בעולמו של המטופל.
