טיפול פסיכולוגי ביזמים – על תקווה פחד ואתגרים העומדים בפני היזמים

במאמר זה אסקור בקצרה את האתגרים הנפשיים מרכזיים העומדים בפני יזמים ומנהלים בכירים בחברות סטארטאפ מתוך ניסיון של שנים בעבודה איתם הן כיזם בעצמי במשך שנים רבות והן בהמשך הדרך כמטפל נפשי הפוגש יזמים בקליניקה. הוא מיועד ליזמים שיתכן ולא מודעים למגוון הקשיים שאיתם הם אמורים להתמודד או מתמודדים ובשל כך חשים שהקשיים שלהם יחודיים מה שמותיר אותם פעמים רבות בקושי ,בתפיסה עצמית לא חיובית ותחושת קושי וחוסר מסוגלות.  מאמר זה מיועד גם למטפלים העובדים עם יזמים ואינם מכירים לעומק את הסביבה העסקית התחרותית בתוכה פועלים היזמים. מאמר זה מנוסח בלשון זכר אולם פונה לשני המגדרים איתם.ן אני נפגש בקליניקה.

מבחוץ עולם היזמים יכול להראות מבריק ונוצץ. אקזיטים. הייטק. מסיבות השקה, הצלחה. במאמר מתגלגל זה אספר על ה"מאחורי הקלעים" והפערים הבלתי נתפסים בין מה שרואים בחוץ למה שקורה בפנים. בקליניקה אותם פערים מקבלים זמן , מקום ומיכל. מסתבר שלא רק העולם החיצוני הוא זה שחשוף לתדמית החיצונית אלא גם היזמים עצמם שנמצאים בתוכו מוקפים באנשים, סיפורים, ומצבים שהגורמים לאיבוד תחושת היציבות והבטחון לאורך זמן. מה שמוביל לחרדה, לחוסר שינה , לקונפליקטים עם משפחה ושותפים. ופיצוי יתר באמצעות עבודה מוגזמת ללא אפשרות לעצור ולנוח שגורמת לאורך זמן בכרסום ביכולות ובכוחות שלהם.

רק לפני שבועיים, קרן הון הסיכון סימבול פרסמה תוצאות שאלון אנונימי בקרב 70 יזמים ויזמיות כדי להבין מה מטריד אותם ואלו הממצאים שעלו. ממצאים אלו ונוספים עולים גם במפגש עם יזמים בקליניקה וחשבתי על כך שכמטפל יש לי את הזכות לפגוש יזמים ולעבוד איתם אבל גם את האחריות להביא את הנושאים שמטרידים אותם לשיח כללי. מאחר וחובתי כמטפל לשמור על פרטיות וסודיות מלאה של מטופליי הבאתי למאמר זה תאורי מקרה כלליים, תובנות וציטוטים ממאמרים ציבוריים של יזמי הייטק שהחליטו לחשוף את עצמם ואת הקשיים שעמדו בפניהם.

שאול אולמרט,  playbuzz

"עמדתי שם לבד ברגעי ההכרזה על גיוסי הון, שיתופי פעולה אסטרטגיים או הכתבה בעיתון על בחירת המיזם לאחד מעשרת המבטיחים של השנה, ואני גם עומד שם לבד ברגע שמדורי הטכנולוגיה מספרים איך נאלצתי לפטר עשרות עובדים או למתן את תחזית ההכנסות לאור שינויים רגולטוריים ועסקיים בשוק", כתב אולמרט. "היזם הוא שנשאר עם ההתמודדות. התמודדות עם משבר, עם הצורך לרתום בחזרה את כולם ולשכנע שנכונו לנו ימים טובים יותר אם רק נמשיך להאמין ולעבוד קשה, וגם התמודדות עם ההכרה שגם אם המיזם (ואני) חווים לעתים רגעי תהילה, אני עדיין ברכבת הרים ולא לגמרי בתא הנהג". (גלובס)

הסביבה היזמית

הסביבה היזמית היא סביבה מאתגרת ביותר ודורשת מיזם יכולות וכוחות רבים. הקמת חברה חדשה יש מאין כוללת בתוכה מגוון של יכולות וכוחות הנדרשות מהיזם . אמונה, תקווה, גיבוש רעיון בעל אופי מסחרי, מציאת ושכנוע שותפים לדרך, מימוש הרעיון ,מציאה ושכנוע של משקיעים להצטרף מסלול שכולל באופן מובנה דחיות וסירובים. היזם עושה זאת פעמים רבות כל זאת תוך כדי וויתור על עבודה והכנסה קבועה , ויתור על משכורת, וסיכון כלכלי יחד עם סביבה משפחתית בעלת רקע של עבודה כשכירים שהסיכון שהים לוקח על עצמו מקבל התנגדות גדולה הן ממשפחת המוצא והן לעיתים בזוגיות הקיימת. לעיתים היזם הוא זה שיקח על עצמו את סיכום מעבר לכך הסיכוי של היזם להצליח הוא נמוך.

רעיון שהופך למיזם

להרבה מאיתנו יש רעיונות מצויינים, והאמת היא שבמהלך שנותיי כיזם שמעתי רעיונות אינספור שאנשים מחזיקים בבטן במשך שנים והיו רוצים לממש. אותה תשוקה למימוש הרעיון מלווה לעיתים עם רצון לשינוי בחיים. להפסיק להיות שכיר,לעשות פעם אחת משהו שאני מחובר אליו, לעשות שינוי בעולם, לעשות אקזיט, כל החברים שלי יזמים. הסיבות מגוונות ובשלב הזה צריכה להתקבל החלטה לא פשוטה בכלל הקשורה להתחייבות למיזם. אותה התחייבות היא בעצם החלטה לעסוק בהפיכת רעיון למציאות. להחלטה זו השלכות על חייו של היזם. רבים מהיזמים מגיעים מעבודה קבועה בעלת משכורת חודשית הפיכתם ליזמים מתחילה להפעיל לחץ כלכלי משמעותי על משק הבית. בשלב הראשוני של הרעיון היזם עצמו עסוק ביצירת תוכנית עסקית, מציאת שותפים לחזון, והתחלת אפיון ראשוני של הרעיון לפעמים אפילו בניית מוצר ראשוני. בשלב זה במיה והיזם איננו יזם סדרתי (כזה שהיה מעורב במיזמים קודמים והצליח בהם) הוא בעצם צריך לשכנע את סביבתו (משפחתו, הוריו, חבריו) שלוותר על משרה בטוחה על משכורת חודשית לתקפות זמן לא ברורה כדי לצאת לדרך ולהגשים את החלום היא משימה אפשרית. בשלב הזה פעמים רבות אותו יזם יהיה האדם היחיד שיחזיק באמונה ויהיה מוכן לקחת את הסיכון גם אם סביבתו איננה תומכת בו וככזה ימצא את עצמו בודד פעמים רבות תוך כדי הנעת המיזם קדימה. לענות לעצמו קודם כל על השאלה "האם אתה נמצא ברמת מוכנות פסיכולוגית, אישית וכלכלית שמאפשרת לך להקדיש את השנים הקרובות של חייך בבניית המיזם, תוך ויתור משמעותי על איכות חייך וללא שום ערובה להצלחה?"

מתח כמשפיע על ביצועי היזם. התקפי חרדה

ישנם מחקרים רבים שנעשו על מתח ורמות מתח והאמירה הידועה היא שמתח ברמה סבירה הוא לא בריא ואפילו מועיל משום שהוא מוביל לדריכות נפשית ופזיולוגית ולביצועים גבוהים מהממוצע לעומת מתח נמוך גורם לרפיון ולאי עשיה. מחקרים אלו לא בוחנים מתח בסביבה היזמית שהוא מתח קבוע לאורך תקופה ארוכה של שנים. חצי מהסרטאפים נסגרים חלקם בשנה שנתיים הראשונות וחלקם אחרי מספר שנים. 95% מהסטרטאפים לא יובילו לתשואה המצדיקה את הסיכון שנלקח על ידי היזמים או המשקיעים. אם כך יזמים נמצאים חשופים למתח בינוי-גבוה במשך שנים רבות אותו מתח גם אם יכול להועיל בטווח הקצר יכול לגרום לשחיקה , לעייפות מנטאלית ולפגיעה רגשית ונפשית.

אז לפי הסקר של סימבול, 30% נמצאים בסטרס גבוה מדי. סטרס גבוה מדי לאורך זמן יוצר שחיקה פיזית נפשית ומנטלית ופוגע ביכולת לחשוב וליצור. אם כך 30% מזהים שזה המצב שבו הם נמצאים. למעשה 50% מזהים את הפגיעה בפועל בביצועים ו 56% אחוז שוקלים לפנות לטיפול או נמצאים בכזה. לצערי לא פורסם מספר היזמים שנמצאים בפועל בטיפול אבל לא אתפלא עם מדובר ב5% או פחות. הסיבות לכך רבות את חלקם תיארתי במאמר הזה אבל בהחלט יש יזמים שעושים זאת ומספרים על היתרונות בכך.

תומר בר זאב המנכ"ל של Iron source (כלכליסט)
".. למצוא פסיכולוג וללכת לטיפול פסיכולוגי. ראשית, בשביל עצמכם כי הקמת חברה מבליטה את כל התכונות שלכם – היפות והלא יפות. זה כמו צלחת פטרי – הכול קורה מהר ובעוצמות חזקות. שנית, בשביל העובדים שלכם"

מתח וחרדה כפי שהוא מתבטא על ידי עבודה ושינה

46% מהיזמים עובדים יותר מ 60 שעות בשבוע. בשבוע של 5 ימים מדובר ב 12 שעות ביממה, בשבוע יזמי של שבעה ימים בשבוע מדובר על להיות זמין כל הזמן, מחובר כל הזמן אותך בין אם זה שישי או שבת , להיות נוכח. כל זאת בתוספת של שעות שינה מועטות מידי (6) ופגיעה באיכות השינה ובעומקה, 56% אחוזים מדווחים על כך שהשינה שלהם נפגעה מאז שהם הפכו ליזמים, כאשר השינה נפגעת היא הופכת לעמוקה פחות. כאשר היא מתקצרת  ישנם פחות מחזורי שינה עמוקה. לשינה תפקיד חשוב, נפשי ונירולוגי בשעות הלילה המוח האנושי עושה reset באמצעות שינה שהוא חינוי לבריאות הפיזית והנפשית האדם.

אירועים מעוררי חרדה אצל יזמים ומנהלים

מה מטריד יזמים? לפי הסקר סימבול אלו הסעיפים העיקריים. אלו סעיפים הקשורים למפגש של היזם עם העולם העסקי במקום העבודה. אוסיף כמה משל עצמי מתוך הכרותי את הנושאים שעולים שוב ושוב בקליניקה המבטאים את העולם הפנימי שאותו היזמים מבטאים בקליניקה ובינם לבין עצמם.

רעיון שהופך למיזם

להרבה מאיתנו יש רעיונות מצויינים, והאמת היא שבמהלך שנותיי כיזם שמעתי רעיונות אינספור שאנשים מחזיקים בבטן במשך שנים והיו רוצים לממש. אותה תשוקה למימוש הרעיון מלווה לעיתים עם רצון לשינוי בחיים. להפסיק להיות שכיר,לעשות פעם אחת משהו שאני מחובר אליו, לעשות שינוי בעולם, לעשות אקזיט, כל החברים שלי יזמים. הסיבות מגוונות ובשלב הזה צריכה להתקבל החלטה לא פשוטה בכלל הקשורה להתחייבות למיזם. אותה התחייבות היא בעצם החלטה לעסוק בהפיכת רעיון למציאות. להחלטה זו השלכות על חייו של היזם. רבים מהיזמים מגיעים מעבודה קבועה בעלת משכורת חודשית הפיכתם ליזמים מתחילה להפעיל לחץ כלכלי משמעותי על משק הבית. בשלב הראשוני של הרעיון היזם עצמו עסוק ביצירת תוכנית עסקית, מציאת שותפים לחזון, והתחלת אפיון ראשוני של הרעיון לפעמים אפילו בניית מוצר ראשוני. בשלב זה במיה והיזם איננו יזם סדרתי (כזה שהיה מעורב במיזמים קודמים והצליח בהם) הוא בעצם צריך לשכנע את סביבתו (משפחתו, הוריו, חבריו) שלוותר על משרה בטוחה על משכורת חודשית לתקפות זמן לא ברורה כדי לצאת לדרך ולהגשים את החלום היא משימה אפשרית. בשלב הזה פעמים רבות אותו יזם יהיה האדם היחיד שיחזיק באמונה ויהיה מוכן לקחת את הסיכון גם אם סביבתו איננה תומכת בו וככזה ימצא את עצמו בודד פעמים רבות תוך כדי הנעת המיזם קדימה. לענות לעצמו קודם כל על השאלה "האם אתה נמצא ברמת מוכנות פסיכולוגית, אישית וכלכלית שמאפשרת לך להקדיש את השנים הקרובות של חייך בבניית המיזם, תוך ויתור משמעותי על איכות חייך וללא שום ערובה להצלחה?"

מה הופך יזם ליזם למרות כל הקשיים ?

יש סיבות רבות ומגוונות הופכות יזמים ליזמים. למשל, סיבות הקשורות לעולם בו אנו חיים, לערכים ולסביבה ממנה מגיע היזם. ישראל אחת המדינות עם אחוז היזמים הגבוה פר נפש הגבוה בעולם.אקו סיסטם? תחרותיות ? רצו לפרוץ את גבולותינו הצרים של מדינת ישראל הפוסט טראומטית? הרצון להתעשר ולברוח ממירוץ העכברים והקשיים הכלכליים ומעמד הביניים הנעלם?

 ואולי סיבות פנימיות עמוקות : הרצון ליצור יש מאין? הרצון לשחק ? היזם כמי שלא מקבל את מגבלות המציאות כבר בשלב מוקדם בחייו והמוצא דרכים שונות ומשונות כדי להתגבר על החוקים והכללים תוך כדי תהליך יצירתי ומשמעותי המביע אימפקט בעולם? סיבות אלו שהן ברובן בלתי מודעות מניעות את היזם לפעולה ומאידך בהמשך הדרך כאשר מטבע הדברים תוך כדי התפתחות המיזם נתקלים בקשיים הבעיות מחריפות והופכות למשברף לעיתים תוך כדי קריסת המיזם או ניתוק הקשר בין השותפים.

הקמת חברה מסיבות לא מודעות

יובל כרמי כותב על כך באומץ רב לאחר שסגר את חברת הסטרטאפ שלו SIMPO לאחר חמש שנים

"במבט לאחור, אני יכול לאתר את מקור הקשר בין הצלחה לערך העצמי שלי בילדותי המוקדמת: באמצע שנות ה-90, כילד בבית ספר יסודי, הרגשתי כמו אאוטסיידר מוחלט. השתדלתי מאוד להשתלב, אבל למרות הניסיונות שלי, כמעט לא היו לי חברים אמיתיים. לעתים קרובות הייתי מנודה ונשארתי בחוץ. יתרה מכך, זו הייתה סביבה אלימה, וחוויתי בריונות פיזית ורגשית מעוררת טראומה שנמשכה לחטיבת הביניים. הבריחה היחידה שלי הייתה מחשבים: התעניינתי בהם בגיל צעיר וכתבתי את שורת הקוד הראשונה שלי עד גיל 8 או 9.
כשהמצב היה גרוע בבית הספר, הייתי חוזר הביתה וצולל לתוך קידוד. עם הזמן, הבריחה הזו התפתחה למנגנון התמודדות. זה נשמע כך:
"אולי אין לי חברים, אבל לפחות אני טוב בקידוד. יום אחד אהיה עשיר ומפורסם וכל הילדים שדחו אותי יראו כמה הם טעו". המטרה להיות "עשיר ומפורסם" הפכה בסופו של דבר ל"להיות מנכ"ל מיליארדר עם חברת טכנולוגיה מצליחה להפליא". רף גבוה! אבל אחד שהרגשתי שאני חייב לעבור כדי להוכיח לעולם שאני "מספיק טוב …נשאתי את הרעיון המוטעה הזה איתי כשהתחלתי את סימפו. בסופו של דבר גייסתי מיליוני דולרים, שכרתי צוות, הקדשתי כל גרם מהאנרגיה שלי לחברה, ואיבדתי שינה מיותר בגלל החלטות רבות שלמעשה לא היו כל כך חשובות. ניסיתי כל הזמן למתן את הכישלון בגלל כמה קטסטרופלי תפסתי את ההשלכות שלו על הערך העצמי שלי.
זה נמשך למעלה מ-5 שנים."