מהו טיפול דיאדי

רחל טל מעודד, מטפלת מכפר טרומן המתמחה בטיפול דיאדי מתארת בשפתה מהו טיפול דיאדי. למי הוא מיועד ? מה עושים בטיפול? מהי ההכשרה של מטפל מוסמך בטיפול דיאדי ועוד שאלות שמעניינות את מי שבוחן את האפשרות להתנסות בטיפול דיאדי.

מאמר זה הוא פרק מתוך המאמר. סוגי מטפלים והכשרתם – מורה נבוכים למי שמחפש מטפל. שמתאר בשפה פשוטה ונגישה סוגי טיפול שונים למי שמתעניין בטיפול אבל לא באמת מבין את ההבדלים בין סוגי הטיפולים ואת מהות הטיפול. מאמר זה איננו כולל הגדרות "מילוניות" של סוגי הטיפול, אותן ניתן למצוא באופן מפורט בוויקפדיה או באתרי האיגודים המקצועיים. אלא נועד להיות נגיש ולא פורמאלי למי שמתעניין בלמצוא מטפל שמתאים לו ורוצה להבין על מה מדובר.

קצת עלי : אני מטפלת דיאדית באמצעות אומנויות ו-C.B.T   מקבלת בקליניקה בכפר טרומן (שוהם).

אורך הטיפול : משתנה. בטיפול הדיאדי ניתן להשיג תוצאות בטווח זמן קצר יחסית לטיפולים רגשיים אחרים.  זמן הטיפול נע בין טיפול קצר מועד (חודשים בודדים ) לטיפול בן שנה או שנתיים.

למי הוא מיועד : לילדים בגיל הרך (0-3) או לילדים צעירים ( 4-8)והוריהם . בטיפול הדיאדי נמצאים יחדיו בחדר הטיפול : הורה, ילד ומטפל )בכל מפגש הורה אחר) בנוסף נפגשים ההורים לבד עם המטפל (ללא הילד) לצורך הדרכת הורים .

הכשרה: ללימודי הטיפול הדיאדי מתקבלים אך ורק פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים באמצעות אומנויות בעלי וותק טיפולי לפחות של שלוש שנים.  אני עצמי מטפלת באמצעות אומנויות עם התמחות בתנועה ומחול .תואר שני נוסף עשיתי בהדרכה וייעוץ לגיל הרך במסגרת האוניברסיטה העברית . התואר מכשיר מטפלים להדרכה וליווי של הורים לילדים צעירים.

היכן מטפלים טיפול דיאדי: הן במסגרות ציבוריות כגון יחידות ערוניות להתפתחות הילד / מרכזים לגיל הרך של קופות החולים . בתי חולים פסיכיאטריים (אני עצמי מקיימת כעת טיפולים דיאדיים במחלקה לטראומה והפרעות אכילה בבאר יעקב) , במוסדות שיקום, גנים ,בתי ספר רגילים ובחינוך המיוחד, במסגרות פרטיות (עבדתי שנים אחדות במכון פרטי לגיל הרך)  ובקליניקה הפרטית . בקליניקה הפרטית ממליצים על טיפול כזה בדרך כלל כשמדובר בילדים צעירים המגלים קשיי התנהגות, הפרעות שינה , הפרעות אכילה התקפי זעם ,חרדת נטישה, דיכאון ילדים, קשיי תקשורת ועוד

מה הוא טיפול דיאדי

לעיתים די בשינוי מזערי בהתנהגות שלנו ההורים כדי לייצר מהפך בחייו של ילד. טיפול דיאדי, הנקרא גם טיפול הורה ילד, הוא טיפול הנערך לילדים בגילאי הינקות והילדות המוקדמת, כשבחדר הטיפול נמצאים יחדיו: ילד, הורה ומטפל, ובכל טיפול (בדר"כ) נוכח הורה אחר לאורך כל המפגש הטיפולי. השהות המשותפת בשלישייה (מטפל, הורה וילד) מאפשרת הבנה עמוקה יותר על יחסי ההורה והילד ומאפשרת גם התערבות והדרכה במקום.

הטיפול מתבסס על מודל שפיתחו ד"ר מרים בן אהרון ז"ל מאוניברסיטת חיפה ועמיתותיה . מודל זה מתאים לילדים בגיל הרך ולילדים בגילאי גן- בית ספר ובזה ייחודו (בד"כ טיפולים דיאדיים בעולם ניתנים לאמהות ותינוקות ). מקום מרכזי בתהליך הטיפולי מוקדש להבנת היחסים בין הילד לבין כל אחד מהוריו הן כמקור להפרעה והן כמנוף לשינוי.

טיפול דיאדי עוזר מאוד בהתמודדות עם קשיים שונים הקיימים בין הורים וילדיהם כגון: קשיי התנהגות, הפרעות בשינה , הפרעות אכילה, חרדת נטישה וחרדות בכלל , קושי במעבר מתלות לעצמאות, דיכאון ילדים ועוד… הטיפול מסייע גם למשפחות המתמודדות עם גירושים לבנות תשתית בריאה לכל  אחת מן המשפחות החדשות שנוצרו עקב הפרידה בין ההורים.

מטרות הטיפול :

לייעל את התקשורת בין ההורה לילד כדי שיצליחו בייתר קלות לדבר זה לזה ולהקשיב זה לזה. במקרים בהם קיימים אצל ההורים חוסר הבנה ותסכול סביב תפקודו של הילד – יכול הטיפול הדיאדי לסייע.

המטפל עושה זאת בשתי דרכים:

האחת – מצטרף לפעילות שבין ההורה והילד ומדגים כיצד ניתן לשפר את התקשורת.

השניה- במפגשי הדרכה עם ההורים, בהם הילד לא בחדר, מזמין המטפל את ההורים להעלות שאלות לגבי המפגש המשולש ( הורה מטפל ילד) ולדבר על קשיים נוספים עם הילד שלא עלו בחדר הטיפול. טיפול דיאדי עוזר בכל בעיה בה להתנהלות ההורה יש יכולת להפחית את הקושי ולהרגיע את מערכת היחסים עם הילד.

הטיפול הדיאדי מתבסס על תשתית תאורטית דינאמית רחבה כמו גם על מחקרים התפתחותיים עדכניים הנוגעים בהתפתחות ייצוגי העצמי של הילד ,האחר והיחסים.  אינטראקציה שלילית בין ההורה לילד עלולה להתרחש מכמה סיבות : ציפייה לא מותאמת לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד שמעוררת אכזבה גדולה אצל ההורים , קושי לדבר "בשפה של ילדים" – ילדים מדברים שפה אחרת מאיתנו המבוגרים ולרב מבטאים עצמם לאו דווקא במילים אלא יותר באמצעות פעילות, משחק , עבודה בחומרים אומנותיים , תנועה בחדר … סיבה נוספת לאינטראקציה שלילית בין ההורה לילד יכולה לנבוע מפערים גדולים בין ההורה והילד כמו קצב המשחק המשותף, תחומי עניין, רצונות שונים ומטרות שונות, כל אלה יוצרים אצל ההורה חוסר הבנה או קושי בחיבור לילד ומכאן נוצרת תקשורת לקוייה שאינה מאפשרת לילד לתת אמון בהורה ובסביבה כולה.

 

ולסיום סיומת – אני מוצאת את הטיפול הדיאדי יעיל ביותר לילדים בגילאים הצעירים ,להוריהם ופעמים רבות למשפחה כולה (גם האחים מושפעים מאד מאח או אחות שסובלים מקשיים אם באופן ישיר – האח מפריע גם להם בשגרת יומם או באופן עקיף – מהורים מותשים עקב הקושי לגדל את האח המתקשה. )

מופתעת בכל פעם מחדש לפגוש בשינויים המשמעותיים ש"נולדים" בטיפול ותורמים ליחסים טובים במשפחה ולשיפור איכות החיים של כל השותפים בה.

מתרגשת מרגעי הקסם שנוצרים בחדר הטיפול כאשר ההורה מצליח להתפנות לגמרי ולגלות בתוכו יכולת ליהנות מן המשחק  הילדי עצמו וכאשר הילד מופתע ומתענג על חוויית ההנאה המשותפת עם ההורה . מרגש לראות גם את הילד שמבטא פתאום התנהגות חדשה או רגש חדש אשר גורמים להורה הנאה רווחה וסיפוק.

 

לאתר של רחל טל מעודד