האם יש קשר בין פסיכודרמה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי? לכאורה, שתי שיטות טיפול שונות לחלוטין אחת נעזרת בטכניקות מתחום המשחק והשניה מובנית ובעלת פרוטוקולים טיפוליים מובנים בנסיון לסטנדרטיזציה הדרושה למחקר .אם כך מה הקשר? במאמר זה אסקור את קווי הדמיון בין השיטות. כמו כן אציג מספר דוגמאות לצרכי המחשה בלבד.

גלית, אם לשני לילדים, בעבודתה היא מנהלת שיווק בכירה בבנק,  עד לא מזמן הייתה יוצאת בימי חמישי עם חברות לרקוד. עכשיו היא מרגישה תקועה, בעבודה לא מצליחה ליצור קשיים משמעותיים או ליצוא חברויות. ובבית ? כאוס מוחלט. בגיל 37 היא מרגישה שנכשלה גם כאם גם באשת מקצוע. הכל תקוע.

יש לגלית גם תפיסה מה זה אומר להיות אם לשני ילדים, תפיסה זו מבוססת על האופן שבו חונכה ועל מה שהיא רואה סביבה וגם על התחושות הפנימיות שלה. סביב תפקיד האם בנתה עולם ערכים שלם הסובב סביב אמפטיה ורוך. פעמים רבות תמצא את עצמה מוותרת לילדים ומתקשה להציב גבולות כשמשהו לא הולך, בבית היא אוהבת להיות עם טרנינג ישן מפעם,והיא משתדלת לבלות זמן רב עם הילדים אבל לפעמים ישנו קושי במיוחד בגלל הקריירה התובענית.

לעומת זאת כמנהלת שיווק בכירה , גלית אסרטיבית והשגית, היא עובדת שמשיגה תוצאות, זזה מהר , מולטי טאסקינג, הליכתה בטוחה והיא מכוונת להשיג תוצאות  ולא משנה מה צריך לעשות כדי להשיג אותן. היא מאוד אוהבת את העבודה כי היא רואה תוצאות ומהר. רק שלשום היא פיטרה עובדת חדשה במחלקה שלא הייתה מספיק מהירה ויעילה כפי שציפתה ממנה. היא מגיעה לעבודתה לבושה בבגדי מעצבים.

אבל כשהיא יוצאת עם חברות היא מרגישה סוף סוף שהיא יכולה להירגע, עכשיו עם הג'ינס והטריקו כשהילדים בבית ישנים ויום עבודה ארוך מאחוריה, גלית יכולה להרשות לעצמה להשתחרר, לשתות ולהתנהג כמו בתקופות מוקדמות לפני שהייתה אמא או אשת קריירה. הלוואי והייתה יכולה להרגיש כך גם כאם או כמנהלת.

למעשה, בכל אחד התפקידים השונים ישנה "גלית" אחרת. גלית הולכת לעבודה בבנק היא מתאימה את עצמה לסביבה החדשה יחד עם התנהגות, תפיסות ואפילו האופן שבו היא הולכת ומתלבשת. הרי לעולם לא תתנהג לילדיה באותו האופן שבו היא מתנהגת בבנק וגם ההפך. אבל אותם פערים בין התפקידים השונים שלה משאירים אותה חסרת מנוחה, תקועה. בעבודה היא מוצאת עצמה כמהה לרוך משום שהתנהגותה מובילה לסביבה תחרותית ולא נעימה. ובבית? חוסר יכולת להציב גבולות גורם לכאוס אבל גם שם היא תקועה הרי לא ראתה את הילדות כל היום וזה הזמן לפנק לפנק לפנק. 

בעצם התפיסה של גלית לגבי מהי אמא טובה , ומהי מנהלת טובה היא תפיסה נוקשה שלא מאפשר לגלית להתייחס למציאות כפי שהיא. היא רואה את עצמה באופן מסויים ולכן שהיא נתקלת בסיטואציה שבה היא צריכה להתנהג אחרת היא לא מסוגלת לעשות זאת. כתוצאה מכך היא נכנסת לקושי המוביל לדכאון וחרדה ותפיסה של עצמה כחסרת מסוגלות ויכולת יחד עם מחשבות שליליות וביקורתיות שאותן היא חושבת במהלך שעות הערות שלה. כתוצאה מכך היא מופנית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

אז מהו בעצם טיפול קוגניטיבי התנהגותי ?
טיפול התנהגותי הוא טיפול פסיכולוגי שבעזרתו מטפלים בין השאר בחרדה ודיכאון, בארה"ב הטיפול עצמו מקבל גיבוי כלכלי מחברות הביטוח וקופות החולים משום שהוא מובנה סביב מספר מצומצם של מפגשים וככזה נועד לצמצם עלויות של טיפול פסיכולוגי מסורתי שלו אין תוכנית קצוב בזמן וידועה מראש. ישנם מחקרים המראים כי טיפול ב CBT (קוגניטיבי התנהגותי) אפקטיבי ביחס לטיפולים בטווח הקצר להפרעות מסוימות. מחקרים אחרים מראים שבטווח הארוך ההשפעה המטיבה יכולה להעלם והמטופל חוזר למצב הראשוני. 

קוגניטיבי = קוגניציה = המחשבה והתפיסה שלנו את העולם והרגשות שנוצרים כתוצאה מכך.

התנהגותי = ההתנהגות שלנו הקשורה לאותה תפיסה ו/או מחשבה שלנו לגבי העולם. ההתנהגות שלנו מושפעת מהמחשבה. 

בעצם הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי מתייחס לקשר ההדדי בין מחשבות, רגשות, והתנהגות. קשר זה יכול להיות חיובי וגם שלילי. 

במרכזו של הטיפול זה עומד משולש הקוגניטיבי
אתן דוגמא פשוטה ויומיומית לקשר מכשיל בין מחשבות רגשות והתנהגויות בשפת הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי דרך סיפורו של יונתן:
יונתן מגיע לעבודה חדשה. אחרי חודש, המעסיק שלו מסתכל עליי בפרצוף חמוץ, זה קורה כבר שבועיים ברצף. מאחר ויונתן החל את עבודתו לא מזמ ועדיין קצת חסר בטחון , המחשבה המיידית שעוברת לו בראש היא "המעסיק שלי הולך לפטר אותי כי אני לא מספיק טוב". כתוצאה מכך הוא מרגיש רגש של עצב ויאוש. רגש המשפיע על ההתנהגות שלו . יונתן מסתגר בתוך עצמו המוטיבציה שלו יורדת בישיבות בעבודה קולו איננו נשמע. המעסיק שלו שעדיין לא תהה על קנקנו רואה אותו כבוי ולא מתפקד כפי שציפה. לאחר תקופה מסוימת התוצאה היא  שהוא מאבד את מעמדו בחברה עד שבסופו של דבר הוא מפוטר. לאחר חודשיים יונתן מגלה כי המעסיק שלו עבר משבר אישי, וכתוצאה מכך הגיע לעבודה בפרצוף חמוץ ללא כל קשר אליו. 

טיפול קוגניטיבי מבוסס על המשולש: קוגניציה-רגש-התנהגות

יונתן נחשף לאירוע חיצוני (פניו החמוצות של המעסיק שלי)

שגרמה לו לתגובה אוטומטית ללא מודעות (אני לא מספיק טוב)

לשינוי התנהגות (הסתגרות וחוסר תפקוד)

שהובילה לתוצאה שלילית מהסביבה (פיטורין)

שהובילה לחוסר אמונה שלו בעצמו 

כך שלעבודה הבאה ניגש חסר ביטחון

וכן הלאה…

התופעות האלו מתרחשות כל הזמן ולמעשה אנשים שהם דכאוניים או חרדתיים מפתחים מנגנונים אוטומטיים של דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים באופן קבוע. המציאות החיצונית מפורשת באופן שלילי, הרגש וההתנהגות מושפעים מכך וכך נוצר "כדור שלג" שלילי שמוביל להצטמצמות ושליליות.

המשולש הקוגניטיבי נמצא בליבו של הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי שעבר שינויים רבים במהלך השנים החל מטיפול שהתמקד בשינוי התנהגות, מעבר להתמקדות על הקוגניציה ובהווה שיטות טיפול כמו ACT משלבות עקרונות מעולם הבודהיזם, יחד עם התייחסות לרגשות, לגוף  לשפה ולמטאפורות כדרך להשפיע באופן חיובי על החשיבה והתפיסה.

מהו  הקשר בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי לבין פסיכודרמה ?
גם הפסיכודרמה עושה קישור בין הנפש (מחשבות+רגשות+ תפיסות)  לבין הפעולה (ההתנהגות הנצפית) בעצם מורנו ממציא הפסיכודרמה יצר טיפול שבו מימדים קוגניטיביים-התנהגותים (אבל מוסיף עוד מימדים של דמיון, וייצירתיות)

הפסיכודרמה עצמה, לוקחת בחשבון את הקשר המובנה בין תפיסות, רגשות ומחשבות. למעשה מורנו הוגה השיטה, ראה קשר ישיר בין הדברים. כשפגש בכנס בשנת 1912 את פרויד בכנס ותיאר את המפגש באופן הבא "…השתתפתי באחת ההרצאות של פרויד. בדיוק הוא סיים את האנליזה של חלום טלפאתי. בעת שהסטודנטים יצאו, הביט בי בתוך הקהל ושאל אותי במה אני עוסק. השבתי לו "ובכן, ד"ר פרויד, אני מתחיל מאיפה שאתה מפסיק. אתה פוגש את האנשים בסֶטינג המלאכותי של משרדך. אני פוגש אותם ברחוב ובבתיהם, בסביבתם הטבעית. אתה מנתח את חלומותיהם. אני נותן להם אומץ לחלום שוב. אתה עושה להם אנליזה ומפרק אותם לחלקים. אני נותן להם לשחק את התפקידים המסוכסכים של עצמם ועוזר להם לאסוף את החלקים יחדיו בחזרה"

פסיכו-דרמה. מיוונית:

פסיכו= נפש
דרמה =פעולה

המשחק בפסיכודרמה כדרך לחקר התפקידים

מורנו החליט להשתמש במשחק כטכניקה המרכזית שבה נעשה החיבור בין קוגניציה לבין הרגש והפעולה. כאשר אדם משחק תפקיד הוא נוגע במימדים הבאים שמשחק מאפשר לו.

המשחק מאפשר להתחבר לגוף, לרגשות, למחשבות. ישנם מימדים נוספים: 

במשחק יש אמפתיה. שחקן מיומן "מתחבר" לדמות שלו באמצעות הבנתה לעומק.

במשחק יש דמיון וגם מציאות.

במשחק יש חדוות יצירה – כוח של חיים. ליבידו.

במשחק אפשר להתנסות במה שלא נעז לנסות בחיים. 

 בפסיכודרמה האדם משחק את עצמו בתפקידיו השונים
השינוי המשמעותי בפסיכודרמה היא שהאדם משחק את עצמו.  אין הוא מתחבר לדמות רחוקה שאיננה קשורה לחייו אלא הוא משחק את עצמו בתפקידים השונים שהוא ממלא. למה הכוונה ? לפי תפיסת הפסיכודרמה האדם עובר בין תפקידים שונים במהלך היום. הוא עושה זאת באופן לא מודע, משום שתפקידים אלו נוצרים מרגע הלידה (ולפעמים לפניו) אבל לתפקידים אלו משמעות גדולה גם לגבי הגדרתו העצמית וגם לגבי תפיסת המציאות שלו וגם לאופן שבו הוא יתנהג בכל אחד מהם.

התפקיד בפסיכודרמה  מאפשר לחקור את המשולש הקוגניטיבי התנהגותי.
מורנו, יוצר הפסיכודרמה.  האמין שהאדם הוא מכלול התפקידים אותם הוא ממלא בחייו. בעצם התפקיד מכליל לתוכו את המשולש הקוגניטיבי. מורנו המחיש זאת זאת באמצעות אחד התפקידים הראשוניים :תפקיד האוכל. תפקיד שבו התינוק בעצם יונק ותוך כדי מרגיש תחושות פיזיות נעימות (של מלאות) או לא נעימות (מחושי בטן למשל) , קשר הדדי עם האם שרואה אותו ומגיבה אליו תוך כדי, ותחושות המחברות בינו לבין המציאות החיצונית. 

בפסיכודרמה, העבודה מול המטופלים היא על "גמישות התפקידים". בתוך מפגש הפסיכודרמה מתגלים התפקידים , התפיסות לגביהן וגם התקיעות והנחות היסוד העומדות בבסיסו של התפקיד האם גלית תוכל למצוא רכות גם כמנהלת שאמורה להיות תחרותית ואסרטיבית ? האם תדע להציב גבולות לילדיה כאם? האם תוכל להיות במקום גמיש יותר שמתייחס למציאות כפי שהיא מבלי שתפיסות מוקדמות שליליות ומגבילות יגרמו לה לתקיעות, ולקושי ? כדי לעשות זאת צריכה גלית לראות את החיבור בין תפיסותיה הנוכחיות לבין התחושות הגופניות והפעולות שהיא נוקטת בכל אחד מהתפקידים. עבודה זו נעשית בטכניקות שונות בפסיכודרמה , אליהם אכתוב במאמר נוסף. טכניקות אלו נוגעות דרך תאוריית התפקיד במשולש הקוגניטיבי-ההתנהגותי אולם הם עושות זאת באמצעות פעולה ומשחק  וככאלה הן יוצרות גם מעורבות פיזית וגם מעורבות נפשית של המטופל באופן שבו הוא בונה מחדש את עולמו.

 

כתיבת תגובה