יש אנשים שמגיעים לטיפול לאחר שנים של התמודדות עם חרדה, ביקורת עצמית, קושי במערכות יחסים או תחושה שהם חוזרים שוב ושוב לאותם דפוסים. אחרים מתארים תחושת תקיעות: הם מבינים את עצמם היטב, יודעים להסביר מדוע הם פועלים כפי שהם פועלים, ובכל זאת מוצאים את עצמם מגיבים שוב ושוב באותו האופן – בזוגיות, בעבודה, בהורות או מול עצמם.
במקרים רבים, הבעיה אינה מחסור בתובנה. הבעיה היא שהדפוסים הרגשיים העמוקים, שהתפתחו לאורך שנים, ממשיכים לפעול גם כאשר האדם כבר יודע שהם אינם משרתים אותו.
סכמה תרפיה (Schema Therapy) היא גישה טיפולית שנועדה בדיוק למצבים כאלה. היא אינה מסתפקת בהבנת מקור הקושי, אלא שואפת ליצור שינוי רגשי עמוק ומתמשך, כזה שמאפשר לאדם להגיב אחרת למצבים שבעבר הפעילו אותו באופן אוטומטי.
אני מטפל במבוגרים בקליניקה בתל אביב ובאמצעות טיפול אונליין. במהלך השנים פגשתי אנשים מרקעים שונים – אנשי הייטק, יזמים, מנהלים, אנשי טיפול, הורים ואנשים הנמצאים בצמתי חיים משמעותיים. למרות שהסיפורים שלהם שונים מאוד זה מזה, פעמים רבות ניתן לזהות דפוסים דומים: פחד מדחייה, קושי לסמוך על אחרים, ביקורת עצמית בלתי פוסקת, תחושת אשמה, קושי להציב גבולות או תחושה מתמשכת של "אני לא מספיק טוב".
כאשר עובדים עם הדפוסים הללו באופן חווייתי ועמוק, ניתן ליצור שינוי שאינו מסתכם רק בהבנה, אלא משפיע גם על הדרך שבה האדם מרגיש, חושב ופועל בחיי היום-יום.
אם איני יכול להציע מקום פנוי בקליניקה, אעשה ככל האפשר כדי להפנות למטפלי סכמה תרפיה מנוסים ואנשי מקצוע שאני מעריך, בתל אביב או בטיפול מקוון, כדי שתוכלו למצוא מענה מתאים.
מה מייחד את הדרך שבה אני עובד?
סכמה תרפיה היא אחת הגישות המרכזיות שבהן אני עובד, אך היא אינה עומדת לבדה. במהלך השנים למדתי שגישה אחת, טובה ככל שתהיה, אינה מתאימה לכל אדם ולכל שלב בטיפול. לכן אני עובד באופן אינטגרטיבי, ומשלב בין מספר גישות טיפוליות משלימות.
הבסיס להבנת הדפוסים מגיע מסכמה תרפיה. היא מספקת מפה ברורה להבנת האופן שבו חוויות מוקדמות מעצבות את הדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו, את האחרים ואת העולם.
לצידה אני משלב את גישת AEDP (Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy), המדגישה את כוחו של הקשר הטיפולי ואת האפשרות ליצור חוויות רגשיות מתקנות. כאשר אדם חווה בתוך הטיפול ביטחון, קבלה והבנה עמוקה, הוא אינו רק מדבר על שינוי – הוא מתחיל לחוות אותו.
מרכיב נוסף הוא תיאוריית ההתקשרות, המסייעת להבין כיצד הקשרים הראשונים בחיינו ממשיכים להשפיע על מערכות היחסים שלנו גם בבגרות. אנשים רבים מגלים שהאופן שבו הם מגיבים בזוגיות, בחברות או בעבודה אינו מקרי, אלא קשור לדפוסים שנבנו בילדותם.
אני משלב גם כלים מעולם הפסיכודרמה, ובעיקר עבודה עם חלקי האישיות, עבודת כיסאות ועבודה בדמיון. כלים אלה מאפשרים להפוך מחשבות ורגשות מופשטים לחוויה חיה שניתן להרגיש, להתבונן בה ולעבד אותה.
כאשר יש בכך צורך, אני נעזר גם בכלים מתחום ה-EMDR לעיבוד חוויות טראומטיות וזיכרונות שממשיכים להשפיע על ההווה.
בסופו של דבר, איני מנסה להתאים את המטופל לשיטה מסוימת. אני מנסה להתאים את הדרך הטיפולית לאדם היושב מולי – לקצב שלו, למשאבים שלו, למטרות שלו ולשלב שבו הוא נמצא.
מה אני רואה בקליניקה
רבים מהמטופלים שמגיעים אליי הם אנשים אינטליגנטיים ובעלי יכולת גבוהה להתבונן בעצמם. הם קראו ספרים, האזינו לפודקאסטים, השתתפו בטיפולים קודמים, ולעיתים הם יכולים להסביר טוב ממני מדוע הם פועלים כפי שהם פועלים.
ובכל זאת, הם מספרים על אותה חוויה מתסכלת: "אני מבין בדיוק למה אני עושה את זה, אבל ברגע האמת אני שוב מגיב באותו אופן."
זו אחת הסיבות שאני מאמין כל כך בעבודה חווייתית. הבנה היא תנאי חשוב לשינוי, אך היא אינה מספיקה. כאשר אדם מצליח לחוות בתוך הטיפול רגש שלא יכול היה לשאת בעבר, לפגוש את הילד הפגיע שבתוכו בחמלה במקום בביקורת, או לגלות שיש לו אפשרות חדשה להגיב – השינוי מתחיל להיות מורגש גם מחוץ לחדר הטיפול.
מהי סכמה תרפיה?
סכמה תרפיה היא גישה פסיכותרפויטית שפותחה על ידי הפסיכולוג האמריקאי ד"ר ג'פרי יאנג. היא נולדה מתוך עבודתו בטיפול הקוגניטיבי־התנהגותי (CBT), כאשר הבחין בכך שיש מטופלים שלמרות שהצליחו לשנות מחשבות והתנהגויות, עדיין המשיכו לחוות כאב רגשי עמוק ולחזור שוב ושוב לאותם דפוסים.
יאנג הבין שכדי ליצור שינוי משמעותי, לא די לעבוד עם המחשבות. יש צורך להבין את החוויות הרגשיות המוקדמות שעיצבו את האישיות, את האופן שבו הן ממשיכות להשפיע על ההווה, ובעיקר – ליצור חוויות חדשות שיאפשרו למערכת הרגשית ללמוד דרך אחרת להיות בעולם.
לכן סכמה תרפיה משלבת רעיונות ממספר מסורות טיפוליות: טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, תיאוריית ההתקשרות, פסיכודינמיקה, גישות חווייתיות וחקר הרגש. השילוב הזה מאפשר להתבונן באדם באופן רחב יותר – לא רק דרך הסימפטומים שהוא מביא לטיפול, אלא דרך הדפוסים שנוצרו לאורך חייו והאופן שבו הם ממשיכים לעצב את יחסיו עם עצמו ועם סביבתו.
בחלק הבא נעמיק בשאלה כיצד נוצרות הסכמות בילדות, נבין את הקשר בין סגנונות התקשרות לבין התפתחות הדפוסים הרגשיים, ונכיר את מצבי העצמי (Modes) – אחד המושגים החשובים והמעשיים ביותר בסכמה תרפיה.
כיצד מתפתחות סכמות?
כולנו נולדים עם צרכים רגשיים בסיסיים. ילדים זקוקים לביטחון, להגנה, לאהבה, לתחושה שרואים אותם ומבינים אותם, לחופש לבטא רגשות, לעצמאות המתפתחת בהדרגה, לגבולות בריאים ולהרגשה שיש להם מקום בעולם.
כאשר הצרכים הללו מקבלים מענה עקבי ומותאם, הילד מפתח תחושת ביטחון בעצמו ובאחרים. הוא לומד שהעולם הוא מקום שניתן לסמוך עליו, שאנשים יכולים להיות זמינים עבורו, ושהרגשות שלו ראויים למקום.
אולם החיים אינם מושלמים. כל ילד חווה אכזבות, תסכולים וקונפליקטים, ואין צורך בהורים מושלמים כדי להתפתח בצורה בריאה. למעשה, די בהורות "טובה דיה", כפי שתיאר דונלד ויניקוט. הקושי מתחיל כאשר חסכים או פגיעות הופכים לדפוס מתמשך: כאשר הילד גדל בסביבה שבה הוא ננטש רגשית, חווה ביקורת בלתי פוסקת, אלימות, חוסר יציבות, הזנחה, היפוך תפקידים או דרישות שאינן תואמות את גילו.
במצבים כאלה הילד מנסה להסתגל. הוא אינו יכול לשנות את הוריו או את סביבתו, ולכן הוא משנה את הדרך שבה הוא מבין את עצמו ואת העולם. כך מתחילות להיווצר הסכמות.
סכמה היא הרבה יותר ממחשבה. היא דפוס עמוק המשלב זיכרונות, רגשות, תחושות גוף, אמונות וציפיות לגבי עצמנו ואחרים. עם השנים היא פועלת כמעט באופן אוטומטי, ולעיתים קרובות מבלי שנהיה מודעים לכך.
למשל, ילד שגדל בתחושה שאי אפשר לסמוך על המבוגרים סביבו, עשוי להפוך למבוגר שמתקשה לתת אמון גם באנשים ראויים. אדם שחווה שוב ושוב ביקורת והשפלה עלול לשאת בתוכו קול פנימי שממשיך לבקר אותו גם עשרות שנים לאחר מכן, למרות שההורים כבר אינם חלק מחיי היום-יום שלו.
אחת התובנות המשמעותיות בסכמה תרפיה היא שהדפוסים הללו לא נוצרו משום שמשהו "לא בסדר" באדם. להפך – ברוב המקרים הם היו הדרך הטובה ביותר שהילד מצא כדי לשרוד מבחינה רגשית. הבעיה היא שהפתרונות של הילדות אינם תמיד מתאימים לחיים הבוגרים.
סגנונות התקשרות והשפעתם על הסכמות
תיאוריית ההתקשרות, שפותחה על ידי ג'ון בולבי והורחבה על ידי חוקרים רבים אחריו, מספקת מסגרת חשובה להבנת האופן שבו מתפתחות הסכמות.
האופן שבו הדמויות המשמעותיות בחיינו הגיבו אלינו בילדות משפיע על הדרך שבה נצפה מאחרים להתייחס אלינו גם בבגרות.
כאשר הילד חווה הורה זמין, רגיש ועקבי, מתפתחת לרוב התקשרות בטוחה. ילדים אלה לומדים שאפשר לבקש עזרה, שאפשר להרגיש רגשות קשים מבלי להישאר לבד, ושהם ראויים לאהבה גם כאשר הם אינם מושלמים.
לעומת זאת, כאשר ההורה היה לעיתים קרובות בלתי צפוי, הילד עלול לפתח התקשרות חרדה. בבגרות הדבר עשוי להתבטא בפחד מנטישה, צורך מתמיד באישור, קושי להאמין שאנשים יישארו לאורך זמן ורגישות גבוהה לכל סימן של התרחקות.
כאשר הילד למד שלא ניתן להישען על אחרים, או שחשיפת רגשות אינה בטוחה, עשויה להתפתח התקשרות נמנעת. אנשים אלה נראים לעיתים עצמאיים מאוד, אך מתקשים לאפשר לאחרים להתקרב באמת או להיעזר בהם.
ישנם גם מצבים מורכבים יותר, שבהם הדמות שאמורה הייתה להגן על הילד הייתה גם מקור לפחד. במקרים כאלה עלולה להתפתח התקשרות לא מאורגנת, שלעיתים קשורה לטראומה, להזנחה או לאלימות.
בעיניי, חשוב להבין שסגנון התקשרות אינו "תווית". הוא אינו גזר דין ואינו זהות. הוא מתאר דרך שהייתה הגיונית מאוד בתקופה מסוימת של החיים. כאשר האדם חווה קשר טיפולי בטוח, ניתן בהדרגה ליצור חוויות חדשות שמאפשרות לו לפתח ביטחון רב יותר גם במערכות יחסים מחוץ לטיפול.
מה אני רואה בקליניקה
אחד הדברים שמרגשים אותי שוב ושוב הוא לראות כיצד אנשים מתחילים להבין שהקושי שלהם אינו עדות לכך שהם "מקולקלים". פעמים רבות הם מגלים שהתגובות שלהם היו ניסיון להגן על עצמם.
האישה שמרצה את כולם למדה בילדות שרק כך תקבל אהבה.
הגבר שמתרחק ברגע שמתפתחת אינטימיות למד שפגיעוּת עלולה להסתיים בכאב.
האדם שמבקר את עצמו ללא הפסקה גדל אולי בסביבה שבה רק הישגים זכו להכרה.
כשמבינים את ההיגיון של הדפוס, מתעוררת לעיתים קרובות חמלה. ומשם אפשר להתחיל ליצור שינוי.
אילו סכמות קיימות?
ג'פרי יאנג תיאר שמונה-עשרה סכמות מוקדמות בלתי מסתגלות. אין צורך שכל אדם יכיר את כולן, אך יש כמה סכמות שנפגשות שוב ושוב בחדר הטיפול.
סכמת נטישה
תחושה עמוקה שאנשים משמעותיים יעזבו, יתרחקו או לא יהיו שם כשנזדקק להם. אנשים עם סכמה זו עשויים להיות רגישים מאוד לכל שינוי בזמינות של בן או בת הזוג, ולעיתים לפרש התרחקות רגעית כסימן לכך שהקשר עומד להסתיים.
סכמת חוסר אמון ופגיעה
ציפייה שאנשים ינצלו, ישקרו, יבגדו או יפגעו. לעיתים האדם מתקשה להאמין לכוונות טובות גם כאשר הוא מוקף באנשים מיטיבים.
סכמת פגם ובושה
אחת הסכמות הכואבות ביותר. האדם נושא תחושה עמוקה שיש בו משהו פגום, לא ראוי או בלתי ניתן לאהבה. לעיתים הוא מסתיר חלקים מעצמו מחשש שאם יכירו אותו באמת – ידחו אותו.
סכמת כישלון
אמונה שהאדם אינו מוכשר או אינו מסוגל להצליח כמו אחרים. לעיתים קרובות היא מלווה בהימנעות מאתגרים או בתחושת מתח מתמדת סביב ביצועים.
סכמת תלות
תחושה שלא אצליח להתמודד לבד. אנשים עם סכמה זו מתקשים לקבל החלטות או לסמוך על שיקול דעתם.
סכמת סטנדרטים בלתי מתפשרים
אדם שמאמין שעליו להיות תמיד מצוין, יעיל, מושלם או מצליח. מבחוץ הוא עשוי להיראות מצליח מאוד, אך מבפנים הוא כמעט אף פעם אינו מרגיש מסופק.
זו אחת הסכמות שאני פוגש לעיתים קרובות אצל יזמים, מנהלים ואנשים בעלי הישגים גבוהים. ההצלחה אינה מביאה איתה מנוחה, משום שהרף הפנימי ממשיך לעלות.
סכמת הקרבה עצמית
האדם עסוק באופן קבוע בצרכים של אחרים ומתקשה לזהות או לתת מקום לצרכים שלו. לעיתים הוא חש אשמה כאשר הוא דואג לעצמו או מציב גבול.
מצבי העצמי (Modes) – מי מנהל אותי ברגע הזה?
אם הסכמות הן הדפוסים העמוקים שנבנו לאורך החיים, מצבי העצמי (Modes) הם החלקים השונים שמתעוררים בתוכנו ברגעים שונים.
זהו אחד המושגים החשובים ביותר בסכמה תרפיה, משום שהוא מאפשר להבין מדוע אותו אדם יכול להגיב בדרכים שונות לחלוטין במצבים שונים.
במקום לומר "אני אדם חרד" או "אני ביקורתי", אנחנו שואלים שאלה אחרת:
איזה חלק בי פעיל עכשיו?
כאשר אדם לומד לזהות את החלק שפועל בתוכו, הוא כבר אינו מזדהה איתו באופן מלא. נוצר מרחב קטן אך משמעותי של בחירה.
בחלק הבא נעמיק במצבי העצמי השונים, נבין כיצד הם באים לידי ביטוי בחיי היומיום, ונעבור לעבודה החווייתית: עבודת דמיון, עבודת כיסאות והשילוב בין סכמה תרפיה, AEDP ופסיכודרמה. לדעתי, זה יהיה גם החלק הייחודי ביותר במאמר, משום שהוא ישקף את הדרך שבה אתה עובד בפועל בקליניקה.
מצבי העצמי (Modes) – להבין איזה חלק בתוכי פעיל עכשיו
אחת התרומות החשובות ביותר של סכמה תרפיה היא ההבנה שאיננו מגיבים לעולם מתוך "אני" אחד וקבוע. כולנו מורכבים מחלקים שונים, שכל אחד מהם התפתח בתקופה אחרת בחיינו ומנסה, בדרכו, להגן עלינו או לעזור לנו.
לפעמים אנחנו מרגישים בטוחים, רגועים ומחוברים לעצמנו. ברגע אחר, בעקבות ביקורת קטנה או תחושת דחייה, אנחנו עלולים להרגיש כאילו חזרנו להיות אותו ילד קטן, חסר אונים ופגיע. יש גם רגעים שבהם אנחנו הופכים ביקורתיים מאוד כלפי עצמנו, או להפך – מתנתקים מהרגשות שלנו לחלוטין.
בסכמה תרפיה אנו מכנים את החלקים הללו מצבי עצמי (Modes). במקום לשאול "מי אני?", אנחנו שואלים: מי בתוכי מנהל אותי עכשיו?
הילד הפגיע
זהו החלק שנושא את הפחדים, הבדידות, העלבון והכאב. הוא זקוק להגנה, לנחמה, להבנה ולקשר.
כאשר הילד הפגיע מתעורר, אדם עשוי להרגיש לפתע דחוי, לא אהוב, לא מספיק טוב או חסר ערך, גם אם המציאות הנוכחית אינה מצדיקה את התחושה בעוצמה כזו.
הילד הכועס
כאשר צרכים בסיסיים אינם מקבלים מענה, הכעס הוא תגובה טבעית. לעיתים אנשים מתקשים מאוד לתת מקום לכעס הזה, משום שבילדותם למדו שכעס מסוכן או אסור.
בטיפול אנחנו מנסים להבין על מה הכעס מגן, ומהו הצורך שלא קיבל מענה.
המנותק (Detached Protector)
זהו אחד החלקים שאני פוגש לעיתים קרובות אצל אנשים מצליחים מאוד.
במקום להרגיש כאב, האדם מתנתק ממנו.
הוא עובד.
חושב.
מנתח.
עסוק.
דואג לאחרים.
עובר למשימה הבאה.
כלפי חוץ הוא מתפקד היטב, אך בפנים הוא מתקשה להרגיש.
הניתוק הזה אינו חולשה. הוא היה פעם מנגנון הישרדות יעיל מאוד. אלא שכאשר הוא נשאר פעיל גם בבגרות, הוא מרחיק אותנו לא רק מהכאב – אלא גם מהשמחה, מהאהבה ומהיכולת להיות קרובים לאחרים.
ההורה הביקורתי
זהו אותו קול פנימי שאומר:
"אתה לא מספיק טוב."
"יכולת לעשות יותר."
"מה שעשית לא באמת מרשים."
אנשים רבים בטוחים שזה הקול שלהם.
בפועל, פעמים רבות זהו קול שהופנם לאורך השנים מדמויות משמעותיות – הורה, מורה, מאמן, או כל אדם אחר שהשפיע עליהם בילדות.
ההורה התובעני (Demanding Parent)
זהו קול מעט שונה.
הוא לא בהכרח מעליב.
הוא פשוט דורש.
עוד.
ועוד.
ועוד.
"אסור לעצור."
"אסור לנוח."
"אם אתה לא מתקדם – אתה נכשל."
אצל אנשים מצליחים, הקול הזה יכול להפוך כמעט לדרך חיים. מבחוץ הם זוכים להערכה רבה, אך מבפנים אין כמעט רגע של מנוחה.
המבוגר הבריא
המטרה של הטיפול אינה למחוק את כל שאר החלקים.
המטרה היא לחזק את המבוגר הבריא.
זהו החלק שמסוגל לראות את הילד הפגיע, להרגיע אותו, להציב גבולות לקול הביקורתי, לזהות מתי הניתוק כבר אינו משרת אותנו, ולבחור כיצד להגיב במקום לפעול באופן אוטומטי.
אני אוהב לומר למטופלים שהמבוגר הבריא אינו החלק שאינו מרגיש. להפך. הוא החלק שמסוגל להרגיש, מבלי ללכת לאיבוד בתוך הרגש.
מה אני רואה בקליניקה
לעיתים קרובות מטופלים אומרים לי:
"אני לא מבין למה אני מגיב ככה."
אבל כאשר אנחנו מתחילים לזהות את מצבי העצמי, השאלה משתנה.
במקום לשאול "מה לא בסדר איתי?", אנחנו שואלים:
"איזה חלק בתוכי כרגע מחזיק את ההגה?"
השינוי הזה נשמע קטן, אבל הוא משנה את כל החוויה. במקום להילחם בעצמם, המטופלים מתחילים להבין את עצמם.
טיפול בסכמה תרפיה – להבין זה חשוב, אבל לחוות משנה חיים
זו אולי הנקודה המרכזית ביותר בגישה שלי.
רבים מהמטופלים שפונים אליי הם אנשים אינטליגנטיים מאוד. הם יכולים להסביר במדויק כיצד הילדות שלהם השפיעה עליהם. הם יודעים לזהות את הדפוסים שלהם. הם אפילו יכולים לנבא כיצד יגיבו במצבים מסוימים.
ובכל זאת, כאשר בן או בת הזוג מתרחקים מעט, הם שוב חווים נטישה.
כאשר מישהו מבקר אותם, הם שוב מרגישים חסרי ערך.
כאשר הם מצליחים, הם כבר עסוקים בהצלחה הבאה.
ההבנה קיימת.
השינוי עדיין לא.
זו הסיבה שבטיפול איננו מסתפקים בשיחה.
אנחנו עובדים באופן חווייתי.
המטרה היא לא רק לדעת משהו חדש על עצמנו, אלא לחוות את עצמנו באופן חדש.
כאשר החוויה משתנה, גם המוח משתנה. זיכרונות רגשיים חדשים נוצרים, והתגובות האוטומטיות מתחילות להשתנות.
עבודת דמיון – לחזור לזיכרון, אבל לא להישאר בו לבד
אחת ההתערבויות העוצמתיות ביותר בסכמה תרפיה היא עבודת דמיון (Imagery Rescripting).
במהלך העבודה המטופל חוזר, בעזרת הדמיון, לרגע משמעותי מילדותו או מתקופה מוקדמת בחייו. הוא אינו חוזר לשם כדי "לשחזר את הטראומה", אלא כדי לפגוש מחדש את הילד שהיה שם – הפעם לא לבד.
לעיתים הילד זקוק למבוגר שיגן עליו.
לפעמים הוא זקוק למישהו שיאמין לו.
לפעמים הוא רק צריך שמישהו יישב לידו ויאמר:
"אני רואה כמה אתה מפוחד."
"לא היית צריך להתמודד עם זה לבד."
"זה לא היה באשמתך."
החוויה הזו אינה מחליפה את העבר, אך היא משנה את האופן שבו הזיכרון נחווה בהווה. עם הזמן, מטופלים רבים מגלים שהאירועים עצמם לא השתנו – אבל היחסים שלהם עם אותם זיכרונות השתנו באופן עמוק.
כאן בא לידי ביטוי גם השילוב עם AEDP. מעבר לשחזור האירוע, אנחנו נשארים יחד עם החוויה הרגשית שנוצרת בהווה, בקשר הטיפולי. אנחנו שמים לב למה שקורה בגוף, לרגשות שעולים, ולרגעים שבהם המטופל מתחיל לחוות ביטחון, חמלה או הקלה במקום שבו בעבר הייתה רק בדידות או פחד. לעיתים קרובות דווקא החוויה החדשה הזו היא שמאפשרת את השינוי העמוק והיציב ביותר.
עבודת כיסאות – לתת קול לחלקים השונים שבתוכנו
לעיתים קרובות אנחנו שומעים את הקולות הפנימיים שלנו כאילו הם קול אחד. נדמה לנו ש"אני חושב" או "אני מרגיש", אבל למעשה אלו חלקים שונים בתוכנו שמדברים זה עם זה ללא הפסקה.
אחד הכלים המרכזיים בסכמה תרפיה הוא עבודת כיסאות. במקום לדבר על הקולות הללו באופן מופשט, אנחנו מזמינים אותם להתיישב על כיסאות שונים בחדר ולהתחיל לנהל ביניהם דיאלוג.
כאשר הקולות מקבלים מקום, הם הופכים ממשהו עמום שחי בתוך הראש לחוויה שאפשר לראות, לשמוע ולהרגיש. לעיתים קרובות המטופלים מופתעים לגלות עד כמה כל חלק מחזיק תפיסת עולם שונה, רגשות שונים וצרכים שונים.
העבודה אינה תיאטרון ואינה משחק. היא דרך להמחיש את עולמו הפנימי של האדם ולאפשר לו לפגוש את עצמו מזווית חדשה. דווקא משום שהדיאלוג מתרחש בקול רם ובמרחב הפיזי, נוצרת חוויה רגשית עמוקה שקשה להגיע אליה באמצעות שיחה בלבד.
דוגמה: כאשר ההורה התובעני מנהל את החיים
דמיינו אדם מצליח מאוד. הוא עובד קשה, מגיע להישגים ומוערך על ידי סביבתו. ובכל זאת, כמעט אף פעם אינו מרגיש סיפוק.
במהלך עבודת הכיסאות אני מזמין אותו לשבת על כיסא אחד ולתת מקום לקול התובעני שבתוכו.
לאט לאט הקול מתחיל לדבר.
"למה עצרת?"
"יכולת לעשות יותר."
"אל תנוח."
"אם תהיה ממוצע, אף אחד לא יעריך אותך."
"רק אם תהיה הטוב ביותר תהיה שווה משהו."
כאשר המטופל עובר לכיסא השני, אני מבקש ממנו להקשיב לקול הזה, לא להתווכח איתו מיד, אלא לנסות להבין אותו.
לא פעם מתברר שהקול התובעני אינו מנסה להרוס את האדם. להפך. הוא מנסה להגן עליו מפני כישלון, דחייה או בושה. הוא למד לפני שנים רבות שהדרך היחידה להיות בטוח היא להיות מושלם.
זו נקודה חשובה מאוד בטיפול.
אני משתדל לא "להילחם" בקול הזה. אם ננסה להשתיק אותו בכוח, בדרך כלל הוא רק ירים את קולו. במקום זאת, אנחנו מנסים להבין ממה הוא מפחד ועל מה הוא מנסה להגן.
רק לאחר מכן אנחנו מזמינים חלק נוסף – המבוגר הבריא.
המבוגר הבריא אינו מבטל את החשיבות של מצוינות, אחריות או שאפתנות. הוא גם אינו אומר שאין מקום להישגים. אבל הוא מציע דרך אחרת לחיות.
הוא עשוי לומר:
"אפשר לשאוף להצליח גם בלי להתעלל בעצמך."
"הערך שלך אינו נקבע רק לפי ההישגים שלך."
"גם מנוחה היא חלק מחיים בריאים."
"טעויות אינן עדות לכך שנכשלת כאדם."
כאשר הדיאלוג הזה נחווה באופן חי, משהו מתחיל להשתנות. המטופל אינו רק מבין שהקול הביקורתי מוגזם – הוא חווה לראשונה קול אחר, יציב, רגוע וחומל יותר. פעמים רבות זו תחילתה של מערכת יחסים חדשה עם עצמו.
הפסיכודרמה – להפוך את העולם הפנימי למשהו שאפשר לפגוש
אחד המקורות המשמעותיים שהשפיעו על עבודתי הוא הפסיכודרמה.
אנשים רבים חושבים שפסיכודרמה היא עבודה קבוצתית בלבד, אך העקרונות שלה יכולים להשתלב באופן עמוק גם בטיפול פרטני.
כאשר מטופל מתאר קונפליקט פנימי, אפשר להמשיך לדבר עליו במשך שעה. לעיתים זה מועיל. אך לעיתים קרובות הרבה יותר משמעותי להפוך את הקונפליקט לחוויה.
במקום לדבר על הילד הפגיע, אנחנו פוגשים אותו.
במקום לדבר על ההורה הביקורתי, אנחנו נותנים לו קול.
במקום לדבר על פחד, אנחנו מזמינים אותו להופיע בחדר.
לעיתים אנחנו מחליפים תפקידים. המטופל עובר מכיסא לכיסא, מדבר מתוך כל אחד מהחלקים שבתוכו, מגלה דברים שלא היה מודע אליהם ומתחיל לחוות את עצמו באופן חדש.
עבור אנשים רבים, המעבר מהמחשבה אל החוויה הוא רגע משמעותי. משהו שהיה מופשט הופך להיות ממשי, ודווקא שם נפתחת האפשרות לשינוי.
השילוב בין סכמה תרפיה, AEDP ופסיכודרמה
אחת השאלות שאני נשאל לעיתים קרובות היא מדוע אני משלב כמה גישות טיפוליות במקום לעבוד בשיטה אחת בלבד.
התשובה פשוטה: אנשים אינם מגיעים אליי כשיטה. הם מגיעים כבני אדם.
יש מטופלים שבשלב הראשון זקוקים למפה ברורה שתעזור להם להבין את הדפוסים שלהם. כאן סכמה תרפיה מעניקה שפה מדויקת להבנת הסכמות, מצבי העצמי והצרכים הרגשיים.
יש מטופלים שאינם זקוקים לעוד הסברים. הם זקוקים למקום שבו יוכלו להרגיש בבטחה את מה שלא יכלו להרגיש במשך שנים. כאן נכנסת העבודה של AEDP, שמדגישה את כוחו של הקשר הטיפולי, את החוויה הרגשית ואת האפשרות לעבד רגשות ליבה באופן שמוביל לשינוי.
ויש רגעים שבהם מילים פשוט אינן מספיקות. במצבים כאלה אני נעזר בכלים מעולם הפסיכודרמה – עבודת כיסאות, חילופי תפקידים, עבודה בדמיון והמחזה של קונפליקטים פנימיים. כאשר האדם פוגש באופן חי את החלקים השונים שבתוכו, הוא לא רק מבין אותם – הוא מתחיל לבנות ביניהם מערכת יחסים חדשה.
אני רואה בגישות הללו שפות שונות המתארות את אותו עולם אנושי. הן אינן מתחרות זו בזו, אלא משלימות זו את זו. לעיתים הסכמה תרפיה מספקת את המפה, AEDP מאפשרת את העיבוד הרגשי, והפסיכודרמה מעניקה לחוויה גוף, קול ותנועה.
מה אני רואה בקליניקה
אחד הרגעים המרגשים ביותר עבורי הוא לא כאשר מטופל מצליח להסביר את עצמו טוב יותר, אלא כאשר הוא אומר פתאום:
"אני מרגיש את זה אחרת."
לפעמים זו הפעם הראשונה שהוא מצליח להרגיש חמלה כלפי עצמו במקום בושה.
לפעמים זו הפעם הראשונה שהוא מצליח לכעוס בלי להרגיש אשם.
לפעמים זו הפעם הראשונה שהוא מרגיש שהילד שבתוכו כבר אינו לבד.
אלו רגעים שקשה למדוד, אבל הם לעיתים קרובות הרגעים שבהם מתחיל שינוי אמיתי. ההבנה הופכת לחוויה, והחוויה מתחילה לחלחל אל החיים שמחוץ לחדר הטיפול.
סכמה תרפיה וטראומה – כאשר העבר ממשיך לחיות בהווה
אנשים רבים מקשרים את המילה "טראומה" לאירועים דרמטיים כמו תאונות, מלחמות או אסונות. אולם בחדר הטיפול אני פוגש לא מעט אנשים שהכאב שלהם נולד דווקא מתוך חוויות יומיומיות ומתמשכות.
ילד שגדל בתחושה שאיש אינו רואה אותו.
ילדה שלמדה שעליה להיות מושלמת כדי לזכות באהבה.
ילד שחי בבית שבו לא ידע מתי יזכה לחיבוק ומתי יפגוש כעס, ביקורת או השפלה.
לעיתים אין אירוע אחד שניתן להצביע עליו, אלא רצף של חוויות קטנות שבנו לאורך השנים אמונות עמוקות כמו: "אני לא מספיק טוב", "אי אפשר לסמוך על אנשים" או "אני חייב להסתדר לבד."
סכמה תרפיה מתאימה במיוחד לעבודה עם טראומה מורכבת, משום שהיא אינה מתמקדת רק בזיכרון הטראומטי עצמו, אלא גם באופן שבו החוויה עיצבה את תפיסת העצמי, את מערכות היחסים ואת הדרך שבה האדם מתמודד עם העולם.
באמצעות העבודה החווייתית, הקשר הטיפולי והמפגש עם מצבי העצמי השונים, ניתן לעבד את החוויות הללו בהדרגה. אין המטרה למחוק את העבר, אלא להפחית את עוצמת השפעתו ולאפשר לאדם לחיות יותר בהווה ופחות מתוך תגובות שנוצרו בעבר.
סכמה תרפיה במערכות יחסים
מערכות יחסים הן המקום שבו הסכמות שלנו מתעוררות בעוצמה הרבה ביותר.
אנחנו עשויים לבחור שוב ושוב בני זוג דומים, להתרחק דווקא כאשר מישהו מתקרב אלינו, להיאחז בקשרים שאינם מיטיבים איתנו, או להרגיש שאיננו מצליחים לבטא את הצרכים שלנו.
לעיתים נדמה לנו שזו פשוט האישיות שלנו. אך פעמים רבות מדובר בדפוסים שנוצרו מתוך ניסיון להסתגל למציאות מוקדמת.
אדם שפחד להרגיז את הוריו עלול להפוך למבוגר שמתקשה להציב גבולות.
אדם שחווה דחייה עלול לפרש התרחקות זמנית כסימן לכך שהקשר עומד להסתיים.
מי שלמד שעליו לדאוג לכולם עלול להמשיך לשים את עצמו במקום האחרון גם בבגרות.
בטיפול איננו מנסים לשנות את האישיות של האדם, אלא להרחיב את מרחב הבחירה שלו. כאשר אנחנו מבינים את מקור הדפוסים, מרגישים אותם בגוף ומעבדים אותם באופן חווייתי, מתאפשרת בחירה חדשה. במקום להגיב באופן אוטומטי מתוך פחד, אפשר להתחיל להגיב מתוך הצרכים והערכים של האדם הבוגר.
האם באמת אפשר להשתנות?
זו אחת השאלות שאני נשאל לעיתים קרובות.
התשובה שלי היא כן – אך לא משום שאפשר למחוק את העבר.
העבר תמיד יהיה חלק מסיפור החיים שלנו. הוא השפיע עלינו, עיצב אותנו ולעיתים גם פצע אותנו.
אבל המחקר בפסיכולוגיה ובמדעי המוח מלמד שהמוח האנושי ממשיך להשתנות לאורך כל החיים. חוויות רגשיות חדשות, קשרים בטוחים ועיבוד של רגשות יכולים ליצור דפוסים חדשים של חשיבה, רגש והתנהגות.
השינוי אינו מתרחש ביום אחד, והוא גם אינו אומר שלעולם לא נרגיש שוב פחד, עצב או בושה. ההבדל הוא שבמקום להיות מנוהלים על ידי רגשות אלה, אנחנו לומדים לפגוש אותם אחרת.
מבחינתי, הצלחה בטיפול אינה נמדדת בכך שהאדם מפסיק לחוות רגשות קשים. הצלחה היא כאשר הוא מסוגל להרגיש אותם, להבין אותם, לווסת אותם ולהמשיך לחיות את חייו מתוך חופש גדול יותר.
בסופו של דבר, מטרת הטיפול אינה להפוך אותנו למושלמים. היא לעזור לנו להיות קרובים יותר לעצמנו, לקבל את כל החלקים שבתוכנו ולבחור כיצד לחיות, במקום להיות מנוהלים על ידי דפוסים שנוצרו לפני שנים רבות.
למי מתאים טיפול בסכמה תרפיה?
סכמה תרפיה יכולה להתאים לאנשים המתמודדים עם מגוון רחב של קשיים, ובהם:
- חרדה ודאגנות מתמשכת.
- דיכאון או תחושת ריקנות.
- ביקורת עצמית גבוהה ותחושת חוסר ערך.
- קושי במערכות יחסים.
- פחד מדחייה או נטישה.
- קושי להציב גבולות.
- ריצוי והקרבה עצמית.
- טראומה וטראומה מורכבת.
- תחושת בדידות או קושי ביצירת קשרים קרובים.
- אנשים בעלי סטנדרטים גבוהים במיוחד, יזמים, מנהלים ואנשי מקצוע המרגישים שההצלחה החיצונית אינה מביאה איתה שקט פנימי.
לא כל אדם זקוק לסכמה תרפיה, ולא כל קושי נובע מסכמות מוקדמות. לכן, בתחילת התהליך חשוב להבין יחד מהו הקושי המרכזי, מה מקורו ואיזו דרך טיפולית תהיה המתאימה ביותר.
שאלות נפוצות
כמה זמן נמשך טיפול בסכמה תרפיה?
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. יש אנשים שמגיעים עם קושי ממוקד וזקוקים למספר חודשים של עבודה, ואחרים מבקשים לעבור תהליך עמוק יותר שנמשך זמן רב יותר. משך הטיפול תלוי במטרות, במורכבות הקושי ובקצב המתאים לכל אדם.
האם חייבים לדבר על הילדות?
לא. הטיפול מתמקד תמיד במה שמעסיק אותך היום. כאשר חוויות מהעבר רלוונטיות להבנת הקושי או לשינויו, נחזור אליהן באופן הדרגתי, בטוח ומותאם לקצב שלך.
האם הטיפול כולל רק שיחה?
לא. לצד השיחה נעשה שימוש, כאשר הדבר מתאים, בעבודה חווייתית: התבוננות בתחושות הגוף, עבודת דמיון, עבודת כיסאות וכלים נוספים שמטרתם לאפשר שינוי רגשי עמוק ולא רק הבנה אינטלקטואלית.
האם ניתן לשלב סכמה תרפיה עם AEDP?
בהחלט. בעבודתי אני משלב בין שתי הגישות. סכמה תרפיה מסייעת להבין את הדפוסים ואת מצבי העצמי, ואילו AEDP מעמיקה את העבודה הרגשית ומאפשרת ליצור חוויות מתקנות בתוך הקשר הטיפולי. בעיניי, השילוב ביניהן מאפשר טיפול גמיש ומותאם יותר לצרכיו של כל אדם.
מילה אישית
כל אחד מאיתנו נושא איתו סיפור חיים. הסיפור הזה עיצב את הדרך שבה אנחנו מרגישים, חושבים, יוצרים קשרים ומביטים על עצמנו. לעיתים הוא גם יצר דפוסים שבעבר עזרו לנו לשרוד, אך כיום מגבילים אותנו ופוגעים באיכות חיינו.
אני מאמין שטיפול אינו עוסק במחיקת העבר ואינו בחיפוש אחר אשמים. מטרתו היא להבין כיצד הפכנו למי שאנחנו, ומתוך ההבנה הזו ליצור אפשרויות חדשות. כאשר אנחנו מצליחים לפגוש את החלקים הפגיעים שבתוכנו בסקרנות, בחמלה ובביטחון, מתרחשת בהדרגה תנועה. לא תנועה לעבר אדם אחר, אלא לעבר עצמנו.
זו בעיניי המהות של סכמה תרפיה: לא רק להבין את הדפוסים שלנו, אלא להשתחרר בהדרגה מהאחיזה שלהם, כדי שנוכל לחיות חיים שיש בהם יותר חופש, יותר קרבה, יותר בחירה ויותר חיבור לעצמנו ולאנשים היקרים לנו.
