פסיכולוג בתל אביב? טיפול פסיכולוגי בתל אביב? או : מה מטופלים מחפשים בגוגל ומה הם באמת צריכים

"פסיכולוג בתל-אביב״… ״פסיכותרפיסט בתל אביב״ 

היי גוגל….״פסיכולוג לטיפול בחרדה״ כך זה מתחיל היום .. החיפוש אחר טיפול נפשי פעמים רבות יתחיל בגוגל. אולם, התמונה שבפניה עומדים המטופלים היום כשהם מחפשים לעצמם טיפול נפשי טוב אינה מלאה.

ובשל כך, החלטתי לכתוב את המאמר הזה שכותרתו מתחילה ב״טיפול פסיכולוגי בתל-אביב״ למרות שאני אינני פסיכולוג. אני מטפל מוסמך בפסיכודרמה בעל תואר שני ובהכשרה כפסיכותרפיסט אינטגרטיבי .אז כן, הקליניקה שלי נמצאת בצפון תל אביב ושם אני פוגש מטופלים למפגשים הכוללים טיפול נפשי המשלב שיחה (בלעז פסיכותרפיה) , לעיתים פסיכודרמה, ושיטות טיפול נוספות שלמדתי במהלך השנים הכשרתי ולימודיי .אל דאגה, יהיה הסבר בהמשך לכל המונחים האלו שכרגע ציינתי שמטפלים משתמשים בהם לרוב אבל לרוב המטופלים אינם אומרים דבר כשהם מחפשים לעצמם טיפול נפשי.

מדוע נתת למאמר את הכותרת ״טיפול פסיכולוגי בתל אביב״ למרות שאתה לא פסיכולוג ?

הסיבה לכך היא פשוטה. אחרי שנים של עבודה כמטפל הבנתי שמרבית האנשים המחפשים לעצמם טיפול נפשי עושים זאת באמצעות חברים או במידה והם תל אביבים כמוני הם ימצאו את עצמם מחפשים בגוגל  ״טיפול פסיכולוגי בתל אביב״ , ״פסיכותרפיסט בתל אביב״ או ״פסיכולוג בתל אביב״ אלו המילים המוכרות להם כשהם מחפשים טיפול לעצמם. אולם, אחרי שאני משוחח איתם,אני מבין שאותם אנשים בעצם מחפשים לעצמם קודם כל טיפול טוב שמותאם להם, לקושי שהם סובלים ממנו, ע״י איש מקצוע מוסמך ואמפטי בעל רקע מקצועי מספק. הסיבה שהם מחפשים אחרי ״פסיכולוג בתל אביב״  קשורה לכך שזה סוג הטיפול היחיד שהם מכירים. טיפול פסיכולוגי מזוהה לעיתים באופן בלעדי על ידי מטופלים עם טיפול נפשי בשל המוכרות שלו המבוססת בין השאר על הרקע וההיסטוריה שלו בישראל ובעולם.

האם רק פסיכולוגים הם מטפלים נפשיים מוסמכים?

לא. טיפול נפשי פעמים רבות נתפס ככזה הנעשה אל ורק על ידי פסיכולוג – הנה אפילו טוני סופראנו הולך לפסיכולוגית וגם מתמודדי ״האח הגדול״ נעזרים בפסיכולוג כשהם במשבר.  הטיפול הפסיכולוגי נוכח בקולנוע ובטלוויזיה ובתרבות הפופולארית ומאחוריו שנים של הגות, מחקר והיסטוריה. פרויד טבע את המונח ״ריפוי בדיבור״ (מונח ששותפו  ברויאר קיבל מאחת המטופלות המבריקות שלו) כטיפול נפשי בעידן המודרני והשאר היסטוריה. בישראל, פסיכולוג הוא מילה נרדפת בעיני הציבור לטיפול נפשי למרות שהן בישראל והן בעולם תמונת העולם השתנתה ללא היכר בעשרות השנים האחרונות ונוספו מקצועות רבים וטובים לעולם הטיפול הנפשי שאינם בהכרח נסמכים על שיטתו של פרויד. רוב אנשים שמחפשים לעצמם טיפול נפשי לא מודעים לכך. 

הכיצד? הסיבה לכך היא קודם כל היסטורית ופוליטית. בישראל הפסיכולוגים הקליניים היו הראשונים בישראל בעלי תנאי סף ברורים ,עם איגוד משל עצמם ועם דרישות הכשרה שאיפשרו להם לקבל תקנים ע״י המדינה ולקבל מטופלים לטיפול נפשי. יחד עם ההכרה של המדינה נוצרו מוסדות לימוד, תקנים ובשל כך הציבור נחשף לטיפול פסיכולוגי במהלך השנים וזיהה אותו עם טיפול נפשי. ההכשרה של פסיכולוגים קליניים הינה הכשרה מקיפה הכוללת לימודי תואר ראשון ושני (בפסיכולוגיה קלינית) וכן שנים שבהם הם עוברים הכשרה קלינית מקיפה שבה הם פוגשים מטופלים. זוהי הכשרה נהדרת של מקצוע טיפולי נדרש. אולם היא מכשירה לסוג טיפול מסויים שנקרא טיפול פסיכולוגי או טיפול דינאמי. ולמרות שהיא שיטה ידועה ומוכרת היא עדיין שיטת טיפול אחת מני רבות הקיימות היום בנוסף לה.

אם להוסיף לבלבול שנגרם למטופלים בעת שהם מחפשים מטפל הוא בכך שלא כל פסיכולוג הוא "פסיכולוג קליני" כזה שמטפל בקליניקה.  יש גם פסיכולוגיים העוסקים במחקר ולהם תואר שני לא קליני, יש פסיכולגים חברתיים, תעסוקתיים, ויש גם פסיכולוגים חינוכיים, כאלו המטפלים בילדים ובמשפחותיהם או עוסקים באבחונים. 

למעשה, ישנם מאות שיטות טיפול וזרמים בעלי טכניקות שונות ואמונות שונות לגבי טבע האדם ולגבי כיצד לטפל בו . למעשה גם לפסיכולוגים הקליניים עצמם יש זרמים שונים ו״פיצולים״ בתוך עצמם. שככל שחלפו השנים נוצרו בתוכם הוגים וזרמים אשר מאמינים כל אחד באופן טיפול אחר, בהתערבויות אחרות ובפרשנויות אחרות. אם כך. אותו מטופל או מטופלת שאינם מתכוונים לעשות דוקטורט בטיפול נפשי נמצאים בבלבול רב – הרי אין להם יכולת להבדיל בין פסיכולוג ,או פסיכותרפיסט, פסיכודרמטיסט ,למטפל קוגניטיבי התנהגותי. בפודקאסט שלי ״טיפול ישראלי״ אני פוגש מטפלים מהאסכולות השונות במטרה שיסבירו לציבור הרחב מה מאפיין את הטיפול שהם עוסקים בו. כיצד נראה מפגש טיפולי וכיצד הם מתייחסים למפגש בינם לבין מטופלים אחרים. המטרה היא להפוך את עולם הטיפול הנפשי לנגיש יותר.

רוב האנשים שמחפשים לעצמם טיפול לא מודעים לשינוי ולקיומם של מקצועות טיפול נוספים במהלך השנים הצטרפו לפסיכולוגים הקליניים מטפלים רבים וטובים ממקצועות שונים המקבלים הכשרה מקיפה ומצויינת ומטפלים במטופלים הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. ציבור המטפלים הזה כולל בתוכו עובדים סוציאלים קליניים. מטפלים באומנות פלסטית, מטפלים במוזיקה , בתנועה, בפסיכודרמה, בבליותרפיה ועוד. 

האם ההכשרה של מטפלים נפשיים שהם אינם פסיכולוגיים קליניים היא הכשרה מספקת ?

כן. גם מטפלים בעלי תואר שני שאינם פסיכולוגים קליניים נדרשים היום להכשרה מקיפה לפני שהם יכולים לעסוק במקצוע. הרי אם הכשרתם לא הייתה מספקת. מדינת ישראל לא הייתה מעסיקה אותם במוסדות השונים כמו משרד החינוך , הבריאות והבטחון, בעבודה עם ילדים, עם משפחות, עם נפגעי נפש ועם נפגעי טראומות. למעשה מחקרים רבים מראים שטיפולים מסוגים שונים נוגעים במקומות שונים ששפה מוגבלת בהם. ֿ

אפרט את הכשרתי כדוגמא לדרך שעושה מטפל שהוא איננו פסיכולוג קליני עד שהוא מקבל תעודת תואר שני המאפשרת לו לטפל. כשהתחלתי את הכשרתי כמטפל בפסיכודרמה לפני כ15 שנים עדיין לא היה תואר שני בתחום משום שבישראל התחום עדיין לא הוסדר אקדמית. למרות זאת למדתי קורסים רבים לתואר ראשון בפסיכולוגיה, שש מאות (600) שעות משחק, ורק אחר כך יכולתי להתחיל תוכנית של שלוש שנים של לימודי פסיכודרמהבסמינר הקיבוצים. בהמשך השלמתי תואר שני בטיפול בפסיכודרמה משום שהרף של תואר שנקבע ידי המדינה הגדיר תואר שני כמינימום. במהלך הלימודים ואחרי הלימודים עברתי סטאז של תשע מאות (900) שעות טיפול קבוצתי ופרטני מלווים בהדרכה, עשיתי זאת בתל השומר, בגהה ובהוסטל לטיפול בנפגעי סמים המופעל על ידי הממשלה. זוהי לכל הדעות הכשרה מקיפה מאוד אולם היא איננה יחודית דווקא לי. כל המטפלים באומנויות בעלי תואר שני נדרשים להשלים הכשרה בהיקף דומה,  ומחוייבים לה כדי לקבל את תעודת ההכשרה.  בלעדיה לא יוכלו לטפל או לעבוד במוסדות ממשלתיים או להמשיך ללימודי פסיכותרפיה או טיפול קוגניטיבי התנהגותי או לימודי המשך מקיפים אחרים, בהמשך דרכם המקצועית. ובנוסף, לאחר הלימודים מטפלים פעילים ממשיכים לקבל הכשרות במקום העבודה, באמצעות קניית הדרכות ממדריכים שונים ובאמצעות השתלמויות או לימודי המשך.

בשורה התחתונה, את המטופלים כל זה לא ממש מעניין. מה שכן מעניין אותם זה האם השיטות האלו יעילות לטיפול נפשי כמו פסיכולוגיה קלינית? התשובה חיובית והוכחה פעמים רבות במחקרים שונים הבודקים ומשווים שיטות טיפול שונות ומטפלים שונים. במחקרים אלו נצפה כי שיטות טיפול אלו והמטפלים העוסקים בהם מביאות לתוצאות דומות למטופלים שנעזרים בהם ממש כמו טיפול אצל פסיכולוג קליני.

בסופו של דבר, מטפלים טובים מכל האסכולות הם אלו שעושים דרך ארוכה גם אחרי שסיימו את לימודייהם . כמטפל בפסיכודרמה אני ממשיך את ההכשרה שלי ונחשפתי בין השאר לתיאוריות הפסיכולוגיות השונות במטרה להרחיב את אופקיי. אני גם פוגש פסיכולוגים רבים שנחשפים לשיטות רבות ושונות ממה שלמדו ומרחיבים את אופקיהם וזאת כדי שיוכלו לתת מענה מקיף יותר במפגש עם בני אדם הזקוקים לידע שלהם. עובדתית, ישנם אלפי מטפלים שהם אינם פסיכולוגים קליניים בישראל. הם עובדים בבתי חולים, בבתי ספר, בקליניקות פרטיות, במשרד הבטחון , בבריאות הנפש,אולם משום שהמקצועות שלהם אינם מוכרים או ידועים לציבור הרחב הרבה מטופלים מפספים את ההזדמנות לחוות טיפול שיכול להיות נכון יותר להם. 

 

אז מה זה פסיכותרפיסט ? ומה אני צריך לבדוק כשאני מחפש ״פסיכותרפיסט בתל-אביב״?

פסיכותרפיה (מייונית פסיכו = נפש, תרפיה = ריפוי). בישראל, מסיבות פוליטיות, אין עדיין חוק פסיכותרפיה ולכן המקצוע אינו מוגדר בחוק. בהגדרתה, פסיכותרפיה היא טיפול המשלב בתוכו שיחה ופרשנות העוזר לאדם להתמודד עם משברי חיים שונים או לחילופין לצמיחה אישית . אולם ללא חוק המגדיר מי יכול לעסוק בכך מדובר במונח שכל מטפל יכול להשתמש בו כי הוא ״נשמע טוב״ . ממש ״מערב פרוע״ – בעצם כל אחד בישראל יכול לקרוא לעצמו היום פסיכותרפיסט מבלי שזו תהיה עבירה. ולכן כשמחפשים ״פסיכותרפיסט בתל אביב״ צריך לבדוק טוב טוב את הרקע של המטפל :  האם עבר הכשרה ? האם יש לו תואר בטיפול ? האם יש לו שנות ניסיון בטיפול ? האם הוא פועל על פי קוד אתי כלשהו? האם הוא למד או לומד בתוכנית פסיכותרפיה?

מה היא פסיכודרמה ומה ההבדל בינה לבין טיפול פסיכולוגי?

את התשובה הקצרה אפשר למצוא כאן. את התשובה הארוכה יותר אני כותב מדי פעם בבלוג שנמצא כאן באתר כל פעם במאמרים נפרדים על נושאים שונים. ובקרוב אוציא פרק על כך בפודקאסט.

מה זה אומר ״פסיכותרפיסט אינטגרטיבי״ ולמה אתה מגדיר את עצמך ככזה למרות הרקע שלך בפסיכודרמה?ֿ

במהלך השנים ההכשרות שלי הכוללות לימודי פסיכודרמה מקיפים, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה קוגניטיבית התנהגותית, לימודי מיינדפולנס, ומחקר בתחום הרגש החלו לתת את אותותיהן עליי כמטפל ולחלחל למפגש שלי עם מטופלים – השילוב בין השיטות נקרא אינטגרציה וכיום אני לומד בתוכנית המאפשרת לי להעמיק באופן שבו משלבים בין שיטות שונות. לדוגמא, יש מטופל שבשלבים מסויימים של הטיפול נתמקד בקונפליקטים הפנימיים שמעסיקים אותו ויש מטופל שבשלב מסויים יקבל מודל קוגניטיבי התנהגותי לניתוח המחשבות והרגשות מול אירוע נתון. לפעמים נעשה את הדברים בו זמנית. למען האמת, פסיכודרמה עצמה היא שיטה אינטגרטיבית באופיה משום שהיא משלבת בין העולם החיצוני, לעולם הפנימי, בין הדמיון למציאות, בין המחשבה, לגוף ולרגש באותו הזמן. ולכן כשאומרים פסיכותרפיה אינטגרטיבית מתכוונים לכך שנעשה שילוב בין התיאוריות השונות והמגוונות בטיפול, אבל זהו שילוב שיש מאחוריו ידע ומחשבה תיאורטית  ולא כזה שנעשה באופן אקראי. האמת היא שהחיים מורכבים יותר מהתאוריה וכפסיכותרפיסט אינטגרטיבי אני פוגש את המטופלים שלי ומזכיר לעצמי ״לשכוח״ מהתיאוריה ולהתמקד במפגש עצמו, במטופלים ובמה שהם זקוקים לו ,ואם אינטגרציה בין שיטות זה מה שהם זקוקים לו so be it.

אז כן, אני לא ״פסיכולוג בתל אביב״ 🙂 אבל אני כן פסיכודרמטיסט, פסיכותרפיסט אינטגרטיבי שפוגש מטופלים ומטופלות בתל-אביב. מוזמנים ומוזמנות ליצור קשר.