דילמת היזם – טיפול פסיכולוגי או קואצ'ינג ? במי לבחור ומתי?

במאמר זה אנסה לעשות סדר ליזמים, מנהלים בכירים, שמחפשים לעצמם עזרה בתוך רכבת ההרים היזמית ומתלבטים בין טיפול פסיכולוגי נפשי, לבין פסיכותרפיה לבין  אימון . לעיתים יוצע ליזמים אלו טיפול מסובסד או ממומן או מפגשים עם אנשי מקצוע  מתחום הטיפול במשרדי החברה או הקרן אתייחס גם לעניין זה בהמשך המאמר ולסוגיות הקשורות לכך.

נתחיל בתהיה, מדוע יזמים זקוקים באופן פרואקטיבי לליווי נפשי? 

 ".. למצוא פסיכולוג וללכת לטיפול פסיכולוגי. ראשית, בשביל עצמכם כי הקמת חברה מבליטה את כל התכונות שלכם – היפות והלא יפות. זה כמו צלחת פטרי – הכול קורה מהר ובעוצמות חזקות. שנית, בשביל העובדים שלכם"

תומר בר זאב המנכ"ל של Iron source (כלכליסט)

הסביבה היזמית היא סביבה מאתגרת ביותר ודורשת מיזם יכולות וכוחות רבים. הקמת חברה חדשה יש מאין כוללת בתוכה מגוון של יכולות וכוחות הנדרשות מהיזם . אמונה, תקווה, גיבוש רעיון בעל אופי מסחרי, מציאת ושכנוע שותפים לדרך, מימוש הרעיון ,מציאה ושכנוע של משקיעים להצטרף מסלול שכולל באופן מובנה דחיות וסירובים. היזם עושה זאת פעמים רבות כל זאת תוך כדי ויתור על עבודה והכנסה קבועה , ויתור על משכורת, וסיכון כלכלי יחד עם סביבה משפחתית או זוגית שאיננה תומכת. לעיתים היזם הוא זה שיקח על עצמו את סיכום מעבר לכך הסיכוי של היזם להצליח הוא נמוך (5-10 אחוז מהחברות שהושקע בהם כסף יצליחו לשרוד) רובן יחזיקו מעמד 2-5 שנים ואז יסגרו . במידה והחברה צומחת ויש כסף בקופה יצוצו אתגרים חדשים. ניהול חברה גדלה בתנאי אי וודאות ותחרות בלתי פוסקת גם הם משפיעים על הצורך של יזמים בטיפול. בשורה התחתונה מדובר בסביבה כאוטית ותחרותית המציבה את היזם פעמים רבות בתחושה ש"הוא לא מספיק" שאין לו מספיק .

מספר סיבות עיקריות שמובילות יזמים לטיפול נפשי 

ארחיב על סיבות אלו ואחרות במאמר נפרד ובנתיים : 

• בדידות
• סטרס
• חרדה
• קשיים בשינה
• דכאון
• קשיים בדימוי עצמי
• פחד מהתפרקות
• יחסים עם משקיעים
• יחסים עם עובדים 
• אובדן משמעות במהלך הדרך
• קונפליקטים בין מייסדים
• חיי זוגיות ומשפחה
• פומו – FOMO
• תסמונת המתחזה
• קשיי ויסות רגשי
• עייפות נפשית
• וורקוהוליזם
• רכבת הרים עסקית ורגשית

מתי לבחור בטיפול נפשי ומתי באימון ?

בקצוות קל לבחור, אדם שנמצא במשבר נפשי , סובל מדיכאון קליני או הפרעת אכילה, מבין כי עליו לפנות לטיפול נפשי משום שכך יקבל מענה מאיש מקצוע מיומן לעניין זה, ההכשרה של אנשי טיפול נפשי היא הכשרה של שנים רבות , כוללת התנסות במוסדות בריאות הנפש והם נמצאים תחת פיקוח כללי אתיקה וסודיות.

לעומת זאת אדם שירצה ליעל תהליכים, לשפר סדר יום, לפתור בעיות קונקרטיות בעלות מטרה מוגדרת  יעדיף לבחור מאמן מנוסה ,ישנם מאמנים מנוסים ומוכרים שיתנו מענה לסוגיות רבות,יצרו תוכנית עבודה וילוו את היזם במשך תקופה בדרך כלל לא ארוכה מדי כדי להשיג מטרה כזאת או אחרת.

התחום האפור בין טיפול לאימון הוא אותו מקום של חוסר בהירות פנימי שבו אנשים בוחרים בפתרון שאיננו מתאים לבעיה שלהם.

 

בחירה במאמן כשהקושי הוא נפשי

פעמים רבות יזמים יפנו למאמן משום שהם מזהים את הסימפטום לבעיה ולא מבינים כי הסימפטום יושב על קושי עמוק יותר. למשל, הם יזהו שיש להם קושי בניהול לוח הזמנים ,אבל לא יזהו שהבעיה קשורה למצב הנפשי שבו הם שרויים שגורמת לקושי זה. הם יחפשו אחר "כלים" אבל בעצם הקושי נובע מסיבות עמוקות יותר ופחות נגישות. הם ירצו לזרז תהליכים (וזהו רצון כל כך מובן לא רק אצל יזמים אלא בטיפול בכלל) ויבחרו בשל כך במאמן. אולם מאמנים רבים אינם בעלי הכשרה טיפולית ולכן אין בידיהם הכלים לזיהוי ואבחון הפרעות נפשיות, כך שהמתאמן אשר זקוק לטיפול נפשי, יקבל במקום זאת ייעוץ ממוקד אשר דורש כוחות ומוטיבציה ולכן גם עלול להביא לתסכול ופגיעה בערך העצמי כאשר הוא נכשל והחרפת הבעיה. בהכללה, מאמנים עסוקים בפתרון בעיות קונקרטיות ולכן בעיות שהמקור שלהם הוא קושי הוא נפשי יצור סביבת עבודה וטיפול שאיננה מותאמת לבעיה. 

בחירה במטפל כשהבעיה היא בעצם קונקרטית

ומצד שני, חלק מיזמים באמת מעוניינים לפתור בעיה קונקרטית וספציפית , בדרך כלל מדובר בפערי ידע ומיומנות שליווי אישי של מאמן המתמחה בסוגיה זו ותורם מנסיונו יכולה לקדם רבות את המתאמן. במקרה כזה "חפירה" והתעמקות בעולמם הפנימי ומרחב לא ייעוצי אלא כזה שנותן מקום לקונפליקטים וחיבוטי הנפש יעורר בהם תסכול ובשל כך יפרשו מהטיפול משום שהם לא הגיעו לשם כך. במקרה כזה עדיף להם לנסות אימון שיוביל אותם לעבר המטרה.

אם כך איך בוחרים בין מטפל נפשי למאמן ?

כיצד, אם כך, בוחרים בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי? דרך יעילה היא לנסות להגדיר את מה גורם לקושי או לשביעות רצון. האם זה קושי קונקרטי או שהאם מעבר לחוסר יעילות או תפקוד לא מספק ישנה גם מצוקה נפשית, קשיים חברתיים, בין אישיים פגיעה בתפקוד במספר היבטי חיים משמעותיים במקרה זה טיפול נפשי הוא הבחירה המומלצת. במידה ומדובר בקושי קונקרטי, נקודתי ומוגדר יש לפנות לאימון.

שאלת ההכשרה – טיפול נפשי לעומת אימון

מאחר ואימון היא שיטה שאין סביבה חקיקה או תקינה  יש לבדוק באופן ספציפי את ההכשרה והניסיון המקצועי של המאמן. ישנם מאמנים שעשו קורס של חצי שנה ויוצאים לדרך ויש מאמנים שיש להם הכשרה של שנים וגם הכשרה כמטפלים. כמו כן למאמנים אין קוד אתי אחיד או איגוד מוסדר ולכן חשוב לבדוק מול המאמן את הסוגיות הקשורות לכך ואת מחויבותו לסודיות, לפרטיות ולקוד אתי. ישנם שיטות אימון רבות ושונות חלקן מתמקדות באזורים נפשיים, חלקם באזורים עסקיים ומוטיבציוניים. רובן אינן מוסדרות או נמצאות תחת פיקוח.

לאיזה מטפל נפשי לפנות ?

בטיפול נפשי ישנה בהירות גבוהה יותר אבל גם כאן ישנו קושי לבחור בין אנשי מקצוע שונים גם מתוך ריבוי שיטות הטיפול, מתוך ריבוי ההכשרות וסגנונות הטיפול . בפודקאסט "טיפול ישראלי" אני מנסה לתת מענה חלקי לעניין זה. אולם אין למטופל יכולת לחקור את התחום ולכן ניסחתי מספר כללי אצבע לבחירת מטפל 

רצוי שהמטפל יהיה בעל תואר שני טיפולי . זה נכון, ישנם מטפלים מצויינים שאינם בעלי תואר שני משום שעברו הכשרה מקיפה לפני שהמקצוע עבר תקינה (מטפלים באומנויות למשל) ולכן ההמלצה איננה קשורה ליכולות שלהם .הסיבה העיקרית לרף לבדיקה כי למטפל יש תואר שני טיפולי היא משום שהיא הדרך הקלה ביותר למטופל  להבטיח שהמטפל למד מספק של שנים, עבר הכשרה, הדרכות וסינון של מטפלים לא מתאימים ואחר הכשרה של מאות שעות במגזר הציבורי לפני שיצא לשוק.

כיום (2022) אלו המקצועות הטיפוליים בעלי תואר שני טיפולי :

• פסיכולוג קליני (רשומים בפנקס הפסיכולוגים)
• מטפלים בהבעה ויצירה (רבים חברים בי.ה.ת)
• עובדים סוציאליים בעלי נסיון קליני

רגע, אז מה זה פסיכותרפיסט ?

לציבור הרחב המילה נשמעת מרשימה. גם כאן יש לבדוק היטב את ההכשרה . מאחר ואין בישראל חוק פסיכותרפיה כל אדם יכול לקרוא לעצמו פסיכותרפיסט בין אם עסק או הוכשר לכך או שלא. לכן ההגדרה פסיכותרפיסט איננה עומדת בפני עצמה אלא ראויה לבדיקה לפני הפניה לטיפול. כללי אצבע:  

• האם הוא בעל תואר שני טיפולי ?
• האם למד בתוכנית פסיכותרפיה (וגם כאן יש מגוון רחב בין תוכניות ארוכות ומקיפות למטפלים בעלי תואר שני לבין תוכניות שמקבלות אנשים ללא רקע טיפולי קליני מספק)
• האם המטפל הוא בעל ניסיון של שנים בתחומו ? האם יש לו איגוד מקצועי וקוד אתי שהוא פועל על פיו ? 

"עמדתי שם לבד ברגעי ההכרזה על גיוסי הון, שיתופי פעולה אסטרטגיים או הכתבה בעיתון על בחירת המיזם לאחד מעשרת המבטיחים של השנה, ואני גם עומד שם לבד ברגע שמדורי הטכנולוגיה מספרים איך נאלצתי לפטר עשרות עובדים או למתן את תחזית ההכנסות לאור שינויים רגולטוריים ועסקיים בשוק"

שאול אולמרט, לשעבר  playbuzz

קרן הון הסיכון הציעה לי ללכת ל"מישהו שלהם", זה יחסוך לי המון כסף והוא אדם מקצועי ומוכר. מה לעשות ?

להצעה כזו יש יתרונות וחסרונות ,כאשר הקרן ממנת או מביאה את איש המקצוע שלה צריך לברר היטב :

• מיהו איש המקצוע? מה ההכשרה שלו ? למה דווקא הוא ? 
• האם המידע שנחשף בחדר פרטי וסודי בהתאם לכללי האתיקה ? למשל יזם בהתקפי חרדה, דיכאון הפוגעים בהתנהלות שלו, האם מידע זה יכול להתגלות לקרן ? ומה אם מידע הקשור לרצון לפרוש מהמיזם? קונפליקטים עם המשקיעים עצמם ?  
• הקרן מוכנה לממן מספר מוגבל של טיפולים – מה קורה אחר כך  ?
• שינוי בסטינג הטיפולי הקשור לסוגיית המימון – מעבר מפעם לשבוע לפעמיים בשבוע  (בעקבות מתח או משבר) , הפסקת טיפול, מקום הטיפול כל אלו אמורים להיות סודיים. ברגע שהקרן משלמת מידע זה נחשף למשקיעים משום שהם אלו שמשלמים על הטיפול.
• רצון להמשיך בטיפול ללא קשר למיזם – הקשר עם מטפל יכול להיות עמוק ומשמעותי וללוות את היזם במשך שנים גם לאחר הפרישה מהמיזם, מכירתו, או החלפת משקיעים ולכן האינטרס של היזם הוא לקבל טיפול ממטפל ללא קשר לסביבה העסקית.
• הקרן יוזמת את הפגישות במשרד שלהם או במשרדי החברה ולא בסביבה נייטרלית המאפשרת ליזם "לצאת מהתפקיד" ולהיות עם המטפל כאדם מלא בעל רצונות צרכים שהם קשורים גם להיותו יזם אבל גם לצרכים ורצונות אחרים שלו עמוקים יותר וכלליים יותר

יצרתי את הפודקאסט "טיפול ישראלי" כדי להפוך את עולם הטיפול לנגיש יותר למי ששוקל לעצמו טיפול. מוזמנים להאזין וכמובן לפנות במידה ועולות שאלות הקשורות לעולם הטיפול הנפשי.